תלמיד בישיבה
בשיחת כ' שבט תשמ"ח (התוועדויות תשמ"ח ח"ב ע' 344) מביא הרבי כמה ראיות לזה שניחום אבלים לאו דוקא מתחיל ביום השלישי אלא אפשר להתחיל כבר מהיום השני של האבלות, ולאח"ז מביא שעוד יותר שאפשר להתחיל לנחם כבר מהיום הראשון של האבלות. ע"ש בארוכה.
ולהעיר משו"ע אדה"ז סי' ל"ח סעי' ה' שכותב שם שביום השני של האבלות מותר לאבל להניח תפילין "וכיון שהניח שוב אינו חולץ אפילו באו פנים חדשות" דהיינו מנחמים חדשים שלא באו ביום הקודם. דמשם משמע שאפילו ביום הראשון אפשר לנחם אבלים.
ואא"פ לומר ששם מדובר בשאר הימים (שלאחרי יום שני שדוקא אז שייך לומר שבאו פנים חדשות שלא היו אתמול משא"כ ביום שני לא שייך שיהיו פנים חדשות) שהרי המקור של הלכה זו היא בגמרא מו"ק כא, א, ושם רש"י מפרש (בד"ה) "ואם באו פנים חדשות": ביום השני, דהיינו שכבר ביום השני שייך מציאות של פנים חדשות שלא באו אתמול ושוב עפ"ז צ"ל שגם ביום הראשון אפשר לנחם אבלים (ובמילא החיוב מתחיל מיד ביום הראשון).
ועד דאתינא להכא, הרי זה ג"כ גמרא מפורשת!! (וראה גם רמב"ם הלכות אבל פי"ג ה"ב "...וכל יום ויום משבעת ימי אבלות באין בני אדם לנחמו..." ע"ש.
ועפכ"ז צ"ע למה לא הובאה הלכה זו בשיחה הנ"ל כהוכחה שניחום אבלים מתחיל כבר ביום הראשון. ודו"ק.
מענין לענין באותו ענין הנה ברשימות ח"ב ע' 15 מביא את שיטת רש"י בכתובות ז, ב. שהסיבה שמברכים הברכה "שהכל ברא לכבודו" בחתונה היא "משום האסיפה של העם לגמול חסד כמו שהקב"ה גמל חסד עם אדם הראשון שנעשה לו שושבין". ועפ"ז מקשה למה אין מברכים על ניחום אבלים הברכה "שהכל ברא לכבודו" הרי הקב"ה גם ניחם אבלים אצל יצחק כמו שמצינו בפרשת חיי שרה כה, יא, "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוקים את יצחק בנו" ורש"י על אתר מפרש "נחמו תנחומי אבלים" וא"כ כנ"ל גם ע"ז הי' צריך לברך "שהכל ברא לכבודו".
ולכאו' עדיפא מיני' הו"ל להקשות, למה אין מברכים שהכל ברא לכבודו בביקור חולים, הרי הקב"ה ביקר חולים אצל אברהם כמ"ש (וירא יח, א) וירא אליו ורש"י על אתר מפרש "לבקר את החולה" וא"כ למה מקשה מניחום אבלים שקרה עם יצחק עדיף להקשות מסיפור שקרה לפנ"ז עם אברהם - ביקור חולים.
ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.
מענין לענין באותו ענין, תוס' (פסחים ז, א) ד"ה בלבער כותב ש"תדע שהרי ברכת האירוסין אינו מברך אלא אחר האירוסין" והי' קשה לי דלכאו' המנהג הוא לברך אחרי האירוסין וראיתי במהר"ם שגם הוקשה לו כנ"ל ותירץ דר"ת סובר שמברכים ברכת האירוסין לאחרי האירוסין וזאת משום שמא הבעל יחזור בו על קידושיו והברכה תהי' לבטלה לכן ממתינים לאחרי שקידש בפועל ואז מברכים.
אמנם כהנ"ל הוא רק לשיטת ר"ת ועפ"ז הי' צריך להוסיף בפסקי התוס' על תוס' זה הדין דברכת האירוסין אחרי האירוסין. ודו"ק.
Download PDF