בלקו"ש חל"ד ע' 219 הק': ידוע הכלל ש"מסיימין בטוב" - וכיצד יתכן שסיום וחותם התורה כולה ... יהי' ע"ד שבירת הלוחות, ענין בלתי רצוי בתכלית?

ושאלה זו היא גם בנוגע ללשון רש"י עצמו, שמסיים פירושו על התורה בתיבת "ששברת" - דלכאורה, אפילו אם ישנו הכרח לפרש ש"לעיני כל ישראל" קאי על שבירת הלוחות, הו"ל לרש"י לסדר את דבריו באופן שסיומם לא יהי' בתיבת "ששברת", ענין בלתי רצוי, כ"א בתיבות "יישר כחך" או הסכימה דעת הקב"ה לדעתו וכיו"ב.

ועכצ"ל, כנ"ל ... ולכן רש"י מסיים פירושו על התורה דוקא בתיבת "ששברת". עכלה"ק.

ובהערה 20 כותב: ולהעיר מגירסת דפוס א' "אשריך ... " [ובשוה"ג: בצילום דפוס א' מטושטש וצריך בירור], ובכמה כת"י רש"י (שתח"י) "אשרי תלמיד שרבו מודה לו". אבל בדפוס שני ודפוסי רש"י הנפוצים ליתא. עכלה"ק.

הנה מש"כ בדפוס שני ליתא - מסתברא דלא ידעו מה הי' במקום המטושטש; אבל יש לנו להקשות, דמכיון שידוע שהי' שם איזה דבר - איך שייך לפרש למה סיים רש"י בתיבת "ששברת" אם אמנם לא סיים כן?

- בשלמא כאשר מדובר בשני גירסאות ברש"י ויש גירסא יותר נכונה אבל אינה גירסא הנפוצה, משתדל הרבי לפרש גירסתנו; אבל לכאורה כאן מדובר בידוע שיש תיבה (או כמה תיבות) מטושטשת לאחר תיבת "ששברת" ולא ידעינן מה הי' כתוב, ואיך אומרים מעתה יובן למה רש"י סיים בתיבת "ששברת"? ומה גם אם נסיק עתה כיון דלא ידעינן מה כתוב שם דסיים בתיבת אשריך!

ואולי י"ל דגם דפוס ראשון אינו ראי' (אפילו אם נדע מה שכתוב, שם, כיון דיש כת"י דכתוב אחרת, ומקום הטשטוש הוא פחות מן התיבות "תלמיד שרבו מודה לו", גם מתחיל עם תי' "אשרי" ולא "אשריך", גם מוכח ודאי שהוא "אשריך ב..." (כדלקמן));

ועיקר: הנוגע כאן אינו מה שהי' כתוב בדפוס ראשון, כ"א מה שהגיע אלינו. ומה שהגיע אלינו הוא "ששברת".

ב. בנוגע לבירור הדבר, הנה ראיתי בסו"ס משנת יעקב (להר' יעקב שאול הלוי וינפלד [ז"ל], אשכול, ירושלים תשד"מ) ח"ב בהשמטות ע' תרעא ואילך - ושם צילום דפוס הא' - בשם ר' מאיר קנובעל מברוקלין דלכאורה צ"ל "אשריך בן עמרם", כאשר נשוה דברי רש"י אצל ויהס כלב דשם כתוב ג"כ "בן עמרם".

ומוסיף לומר שלאחר עיון נוסף ברש"י מדפוס הראשון וכן בכל הסוגיא נוכחתי ללא כל צל של ספק שחברי הנ"ל צדק מאד בדבריו כו'.

[ומתחלה מביא מ"ש בספר "פירושי רש"י על התורה" להרב שעוועל דכתיב "אשריך ה' . ." [השאר מטושטש], וכנראה הוא "אשריך במיתתך". - ואומר דהרב שעוועל סותר א"ע, דמתחיל ב"אשריך ה'", ומסיים באשריך ב'". וכתב שם אומר אני שלא הר' שעוועל כתב כל הקטע הזה, כי הוא הי' שקדן ודייקן בעמקות רבה וכו' גם לא זכה לראות את ספרו "פירושי רש"י על התורה" ובטח עזרו לו בסוף בלתי מוסמכים וכו'].