בלקו"ש חכ"ה שיחת נח - ז' מ"ח, מסביר הרבי שהענין דנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים אינו בשלימות כשבנ"י נמצאים בירושלים - עלי' לרגל, אלא דווקא בתחתונים - כשהאחרון שבישראל (שגר במקום הכי רחוק מירושלים) מגיע לביתו, ואדרבה, ענין זה, נוגע לכללות עבודת בנ"י - לעשות דירה לו ית' בדוגמת בו"ד שיש לו בעלות על דירה שדווקא כשיש לו לא רק את החדר שבו עושה את עיקר תשמישו, אלא גם את החדרים הטפלים, דווקא אז נעשית הדירה בשלימות.

ובנוגע לחדר שבו עושה את עיקר תשמישו מציין בהערה 54 לרש"י בעירובין כו סע"ב ד"ה חוץ מן המים, ולשו"ע אדמה"ז או"ח ר"ס שסו.

ושם בעירובין כותב רש"י טעמא דעירוב משום דדעתו ודירתו במקום מזונותיו. וכיון שנתנו כל בני החצר כדי מזונן בבית אחד, נעשה כאילו כולם דרים בתוכו ונמצאו כולם רשות אחת (וכן בעירובי חצרות נעשה כמי ששבת שם וכו'), וכעין זה כתב אדה"ז.

והנה בהוספות לחלק כ"ה בשיחת ש"פ נח - ו' חשון תשמ"ז מסביר הרבי שששה בחשון הוא סיום התקופה דעלי' לרגל, כי עד ששה בחשון נדמה להם כאילו הם עדיין בא"י עסוקים בעניני הרגל דבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא, והרבי מציין לכש"ט ומוסיף וידועה הראי' מעירובי תחומין דמקום שדעתו שם, שם הוא מקומו ומציין לשו"ע אדה"ז סימן תח ולרש"י הנ"ל מעירובין.

וכ"ה בח"ח עמוד 348 בהערה תורת הבעש"ט ששם גם מביא הרבי ראי' מעירוב תחומין דבמקום שדעתו שם כו' ומציין לשו"ע אדה"ז סימן תח.

ולכאורה יש להקשות מדוע הרבי מביא ראי' לתורת הבעש"ט מסימן תח דווקא, הרי קודם לכן בסימן שסו כתוב את אותו העניין - שדעתו של אדם ודירתו במקום מזונותיו?

ויש לתרץ דמדוייק הוא, דהנה כל הענין של עירוב חצרות הוא משום חשש, כמו שכתב אדה"ז בסימן שסו "ואם היו מוציאים מהבתים לחצר יאמרו שמותר להוציא מרה"י לרה"ר" וכדי למנוע חשש זה, גובין פת מכל בית וכו'. לפי שדעתו ודירתו במקום מזונותיו אבל זה עיקרו אבל בכ"ז יש גם טפל - המקום שנמצא בזמן ההוא. וכאילו שנאמר ששלשת רבעי מהאדם נמצא בבית ההוא אבל יש גם חלק אחד שנמצא במקומו.

אבל בנוגע לעירובי תחומין נוגע הענין דבפועל וכלשון הרבי בלקו"ש ח"כ עמוד 426 "וואס על יסוד זה פסק'נט מען דאך א הלכה בפועל אין הלכות עירובי תחומין וואס דארט איז נוגע מעשה בפועל וואס דערפאר דארף ער דארטן זיין בפועל". היינו שכל מציאותו נמצאת שם, ודלא כבעירוב חצירות, כי כאן כשהולך כל מציאותו הולכת ולכן הוי שפיר ראי' לתורת הבעש"ט.