בלקו"ש ח"ה ע' 80-81 מבאר כ"ק אדמו"ר: אשר היות ומטרת המצוות היא להמשיך קדושה ולפעול בתוך הדברים הגשמיים, לכן ישנה השתדלות שהמצוות יעשו בדרך הטבע ולא ע"י נס. ויתירה מזו; השתדלות הנ"ל היא לא רק בנוגע למעשה המצווה עצמה אלא משתדלים אשר גם ההכנה למצווה ותוצאותיה לא יושפעו ע"י עניינים צדדיים. ולכן אומר הזהר (ח"ב קכח, א) שהמצוות לא יגיעו בריקנייא ובמגנא אלא לאשתדלא ... ובאגר שלים.

ועפ"ז מסביר את הנהגת האריז"ל "אז ער זיך ניט געדונגען איבער דעם פרייז פון א מצוה; ער האט אפגעצאלט פאר איר וויפל מען האט ביי אים געפאדערט". ובהערה 32 "והעילוי בהנהגת האריז"ל לגבי הנהגת כאו"א בזה ע"פ הזהר - שאפילו ע"י פעולות שבטבע (משא ומתן וכיו"ב) לא רצה לבטל או למעט כו'".

וממשיך, ומביא דוגמא לדבר מנגלה דתורה, מהנהגת רבן גמליאל שקנה אתרוג באלף זוז "להודיעך כמה חביבות מצות עליהן". ומבאר שבהנהגת ר"ג חידוש על הנהגת האריז"ל דלעיל, כי המחיר דאלף זוז וודאי היה מצד סיבה צדדית ולא מחירו הרגיל של אתרוג, ואעפ"כ שילם ר"ג סכום כה גבוה.

ושם בהערה 38 "גם י"ל, שגם מצד סיבה צדדית לא הי' האתרוג יקר כ"כ, ורק שהמוכרים רצו עבורו יותר – ובכ"ז קנה ר"ג בהמחיר שבקשו... - וזוהי הנהגה הב' דהאריז"ל (מובא בטעהמ"צ שם): "ולפעמים הי' מניח לפניהם הכיס עם המעות, והי' אומר להם שיקחו (המוכרים) מה שירצו".

ולכאורה צ"ע: דבהנהגה הא' דהאריז"ל (הובא בפנים השיחה) כאשר המחיר שביקשו ממנו הוא מחיר אמיתי ולכן הוא חלק מההכנות הטבעיות למצווה, וא"כ מובנת מעלת הנהגת האריז"ל "שאפילו ע"י פעולות שבטבע (משא ומתן וכיו"ב) לא רצה לבטל או למעט כו'". אבל בהנהגתו הב' לכאורה צ"ע, מדוע שלא נסתכל ע"ז באופן הפוך. דרכי הטבע, דרשו ממנו לעשות משא ומתן כדי להגיע למחיר האמיתי של המצוה (- אולי כדי להעלות ולהמשיך קדושה גם בדיבורו ומשאו ומתנו וכדומה), וע"י תשלום מעות מיותרים - "ולפעמים הי' מניח לפניהם הכיס עם המעות, והי' אומר להם שיקחו (המוכרים) מה שירצו" - הרי הוא פוטר עצמו מחובתו, לתת למצווה לפעול בענייני העולם (ובפרט שלגבי הכסף - באם אינו עבור האתרוג, הרי הועידה אותו ההשגחה העליונה עבור עניין אחר).

ובאם לשאול שאלה הנ"ל למעשה: דבר ברור אשר מנהל מוסד אשר ימאן להעסיק מנהל חשבונות וכיו"ב, בטענה אשר אין הוא רוצה להתערב ולשנות את אשר אמורה המצווה לפעול בעולם, וע"כ ישלם מיליון דולר עבור דבר ששוויו רק דולר - הרי הוא טועה או גרוע מכך. כי כשם שעניין המצווה לפעמים דורשת תשלום עבורה ולכן אין לנסות ולהפחית מהתשלום, כך דורשת היא העסקת מנהל חשבונות. וא"כ מה היתה הנהגת האריז"ל "ולפעמים הי' מניח לפניהם הכיס עם המעות, והי' אומר להם שיקחו (המוכרים) מה שירצו". ומתחילת הערה הנ"ל, משמע דאין לתרץ אשר המדובר שם הוא אודות מוכרים כשרים שוודאי לא יקחו יותר.