בלקו"ש חי"ג עמ' 39 הערה 6 הובא בזה הלשון : "ראה דרשות הר"ן ד"ח: "ההקדמה הא' שחפץ השי"ת לקיים מנהגו של עולם בכל מה דאפשר ושהטבע יקר בעיניו לא ישנהו אלא לצורך הכרחי". וראה שבת נג, ב. ועוד". עד כאן לשון ההערה. וכ"ה בלקו"ש ח"ג עמ' 996 הערה 3.

ובגמ' שם: "מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק ולא היה לו שכר מניקה ליתן ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו. אמר ר' יוסף בא וראה כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס כזה, א"ל אביי אדרבה כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית".

ונמצא דהשינוי של סדר בראשית אינו דבר טוב, שלכן "כמה גרוע אדם זה", ולכן הובא סיפור זה בלקו"ש שם כהמשך מדברי הר"ן ש"חפץ השי"ת לקיים מנהגו של עולם" וכו'.

אכן ברש"י ד"ה 'שנשתנו עליו' פי' "ולא זכה ליפתח לו שערי שכר". והיינו שאין החסרון בעצם השינוי של מעשה בראשית, כ"א בהעדר הזכות בפתיחת שערי שכר, וכמובן בפשטות שיותר טוב לאדם שיפתח לו שערי שכר משיהי' לו נס כזה. ולכן מובן ש"כמה גרוע אדם זה" - שלא זכה ליפתח לו שערי שכר.

ואם היתה כוונת רש"י לפ' שעצם השינוי במעשה בראשית הוא החסרון, היה לו לסתום, והיה מובן מלשון הגמ' עצמה שהחסרון הוא שנשתנו עליו סדרי בראשית. אבל מזה שמפ' ולא זכה ליפתח לו שערי שכר, מובן שהחסרון הוא בזה שלא קבל השכר, ולא מה שעל ידו היה שינוי במעשה בראשית.

ועד"ז מובן מהתוס' ישנים וז"ל: "ובבראשית רבה על פסוק ויהי אומן את הדסה שנפתחו למרדכי שני דדים כדדי אשה ליכא למיפרך הכי, דהכי קאמר נשתנו דלא ה"ל שכר מניקה, ומרדכי ה"ל שכר אך לא היה מוצא מניקה". עכ"ל.

ונמצא שם לפי' התוס' ישנים שהחסרון הוא שלא היה לו הזכות בפתיחת שערי שכר, ולכן במרדכי שהי' לו הכסף אי"ז חסרון - אף שגם אצלו היה לו שינוי בסדרי בראשית.

ועד"ז פירש ה'עיון יעקב' [הובא גם ב'פתח עינים' להחיד"א] דאילו ניתן לו עושר היה לו הרווחה בכל הדברים משא"כ עכשיו שלא ניתן לו עושר רק עפ"י הנס ובהכרח".

והמהרש"א בענין זה פי', דגרוע הוא מפני שע"י נס זה מנכין לו מזכויותיו. ועד"ז פי' הגאון יעקב שע"י הנס מנכין לו מזכויותיו ואז ישאר האדם גרוע - ערום מזכויות.

ונמצא לפי ביאורים אלו ש"כמה גרוע אדם זה" אינו קשור עם המבואר בדרשת הר"ן "שחפץ השי"ת לקיים מנהגו של עולם בכל מה דאפשר".

אלא שבחידושי אגדות להמהר"ל מפ' בזה"ל: "ואביי סבר כמה גרוע דבר זה שנשתנו עליו סדרי בראשית להיות האיש אשה, דבר זה יוצא מסדר הבריאה, ודבר היוצא מסדר הבריאה הוא רע ולפיכך כמה גרוע אדם", עכ"ל.

והיינו שהמצויין בהערה הנ"ל הוא דווקא לפי' המהר"ל שדבר היוצא מסדר הבריאה הוא רע, שזהו תוכן הביאור בדרשות הר"ן הנ"ל.

רק שבחידושי אגדות שם ממשיך וז"ל: "וכל הניסים שנעשו לצדיקים - אע"ג שהם שינוי סדרי בראשית - אין זה באדם, רק נשתנו סדרי בראשית ונעשה הנס. אבל זה - נעשה בו שינוי סדרי בראשית, ועל זה אמר אביי כמה גרוע", עכ"ל.

אבל מזה שהובאה גמ' זו בלקו"ש חי"ג שם בנוגע לכניסת ישראל לארץ, ועד"ז בלקו"ש ח"ג שם בנוגע להנסים שהיו בשעת קרי"ס, מובן שהמכוון הוא אפילו לשינוי סדרי בראשית שאינם באדם - שגם ע"ז אומרים "כמה גרוע וכו' שנשתנה סדרי בראשית", מפני שחפץ השי"ת לקיים מנהגו של עולם.