בהמשך למה שכתבתי בגליון תתקיז (עמ' 78) בענין יסוד פלוגתתם דר' יאשי' ור' יונתן בכ"מ, שנתבאר בלקו"ש חח"י עמ' 104 ואילך דאזלי לשיטתייהו אם הכלל והצבור מכריע או הפרט והיחיד (עיי"ש בארוכה), וכתבנו להעיר עפ"ז דאזלי לשיטתייהו בעוד כמה פלוגתות, הנה יש להוסיף ולהעיר עוד בזה כדלקמן במרוצת דברינו בע"ה.

דהנה בלקו"ש שם עמ' 108 הערה 39 מקשר יסוד פלוגתתם הנ"ל דר' יאשי' ור' יונתן עם יסוד פלוגתתם דר' יהודה ור' נחמי' בר"א אם פירוש התיבות בדיוק (פרט) מכריע או כללות תוכן הענין והמשך הכתובים (כלל), ולהלן תוכן הדברים:

בסנהדרין סו, א, בענין מקלל אביו ואמו נחלקו ר' יאשי' ור' יונתן עה"פ (קדושים כ, ט) "איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו" ד"אין לי אלא אביו ואמו, אביו שלא אמו אמו שלא אביו מניין, ת"ל אביו ואמו מקלל דמיו בו אביו קילל אמו קילל דברי ר' יאשי', ר' יונתן אומר משמע שניהן כאחד ומשמע אחד בפני עצמו, עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו", ע"כ. ובלקו"ש שם ביאר יסוד פלוגתתם דר' יאשי' סובר "אז מ'דארף קוקן אויף (יקלל) את אביו ואת אמו אלס איין כלל די וועלכע האבן מוליד געווען דעם איש", ולכן לולי הפסוק "אביו ואמו קלל" היינו אומרים שאינו חייב עד שיקלל שניהם כאחד, אמנם ר' יונתן סובר "אז יעדן פון זיי דארף מען אננעמען אלס א פרט בפ"ע "אביו" באזונדער און אמו באזונדער עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו" ולכן לא צריכים לימוד מיוחד בנוגע ל"אביו שלא אמו כו'".

ובהערה 39 שם כותב וזלה"ק: "לפמ"ש התוס' (יומא נ, ב ד"ה 'תניא'; מנחות כב, ב ד"ה 'ור"י') דר' יהודה ס"ל כר' יונתן . . נמצא דגם ר' יהודה אזיל בזה לשיטתי' גבי עיר הנדחת שס"ל (ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ו) כר' יונתן . . אבל להעיר מהמדובר כמ"פ (לקו"ש ח"ה עמ' 204 ועוד) בנוגע לשיטות ר' יהודה ור' נחמי', דשיטת ר' יהודה היא לדייק כללות הענין (אף שאינו מתאים כ"כ עם פירוש של תיבה פרטית) עיי"ש". עכלה"ק.

והיינו דשיטת ר' יהודה לדייק כללות ותוכן הענין והמשך הכתובים, היא ע"ד שיטת ר' יאשי' להכריע ענין הכלל והצבור, ושיטת ר' נחמי' לפרש פירוש התיבות בדיוק (תיבה פרטית) הגם אם לפי"ז צריך לדחוק בפירוש כללות והמשך הכתובים, היא ע"ד שיטת ר' יונתן להכריע ענין הפרט והיחיד (וראה עוד בלקו"ש ח"ה שם בארוכה וראה גם לקו"ש חט"ז עמ' 1 ואילך בביאור יסוד פלוגתתם דרב ושמואל ע"ד ביאור יסוד פלוגתתם דר"י ור"נ עיי"ש).

ועפ"ז יש להעיר מפלוגתת ר' יאשי' ואבא חנן בספרי עה"פ (פינחס כז, ב) "ותעמודנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנביאים וכל העדה פתח אהל מועד לאמר", "אם משה לא הי' יודע אלעזר הי' יודע, אלא סרס המקרא ודרשהו, דברי ר' יאשי', אבא חנן הי' אומר . . בביהמ"ד היו ובאו ועמדו לפניהם" (וכ"ה גם בב"ב קיט, ב). ועד"ז נחלקו עוד בספרי בכ"מ: א. עה"פ (בהעלותך ט, ו) "ויקרבו לפני משה ולפני אהרן"; ב. עה"פ (שלח טו, לג) "ויקריבו אותי . . אל משה ואל אהרן ואל כל העדה".

ועיין בלקו"ש חכ"ג עמ' 182 ואילך שביאר בארוכה את פרש"י עה"פ (פנחס שם) שהביא פלוגתת ר' יאשי' ואבא בן חנן הנ"ל עיי"ש ובאות ז' כותב דר' יאשי' ואבא חנן אזלי לשיטתייהו בכ"מ בפירוש הכתובים, אם אומרים 'סרס המקרא' או שמוטב לדחוק בפירוש הפסוק ולא לסרס המקרא וזלה"ק: "מען געפינט בכ"מ אז ר' יאשי' זאגט "סרס המקרא", אין שיטת ר' אבא חנן איז אז מ'דארף אריינגיין אין א דוחק אין פירוש הכתובים אבער ניט זאגן 'סרס המקרא'", עכלה"ק.

ויש לומר דר' יאשי' אזיל בזה לשיטתי' הכללית (שנתבאר בלקו"ש חח"י שם) דהכלל והציבור מכריע, וע"כ לשיטתו כללות ותוכן הענין מכריע הגם אם לפ"ז צריך לדחוק בפירוש תיבה פרטית ולכן ס"ל בכ"מ בפירוש הכתובים 'סרס המקרא' [דוחק בפירוש תיבה פרטית] כדי לפרש את כללות ותוכן הפסוק.