ברוקלין, נ.י.
א) בהמשך למש"כ בגליון הקודם (ע' 17) בענין נתינת צדקה שקודם התפילה (המבואר ענינה בלוח 'היום יום' ב' כסלו), אי הוי דין והידור בהתפילה, או דהוי דין והידור במצוות צדקה - ילה"ע דלכאו' אינו מובן, דמהיכי תיתי דהוי הידור בצדקה כשנותנו לפני התפלה, דבשלמא בהשמונה מעלות בצדקה דחשיב הרמב"ם - מובן שפיר ההידור שבזה, כמו המעלה בשנותן להעני קודם שנצרך לזה או שהנתינה היא באופן שהמקבל אינו יודע מזה, ועד"ז בשאר המעלות, מובן שפיר איך הוי הידור במצוות צדקה.
משא"כ ההידור "בהזמן" של הנתינה כמו לפני התפילה אינו מובן לכאורה ההידור והמעלה שבזה. ומסתבר דאינו הידור ב"עצם הקיום" של המצוה, שנאמר ד"גוף" המצווה הוי יותר מהודר, אלא דהוי דין "בהזמן" של המצווה, דהיינו1 דהזמן המסוגל יותר לנתינת צדקה הוא קודם התפילה וראה במכתבי רבינו מזה (מובא בשערי הלכה ומנהג ע' ק"א).
ב) והנה אם נאמר דהענין של צדקה שקודם התפילה היא משום לתא דמצוות צדקה, י"ל דאם מטיל הפרוטה לתוך קופת צדקה בודאי עדיף טפי מליתנו להעני בעצמו, כיון שעי"ז אין העני יודע ממי קיבל הפרוטה, כמבואר בשו"ע בסעיף ז (המעלה ב' מהח' מעלות] "הנותן אינו יודע למי נתן והמקבל אינו יודע ממי קיבל".
וכן מבואר בש"ך (או"ח יו"ד) דכ"ש אם נותן לקופה של צדקה עדיף טפי, משא"כ אם נאמר דהוי דין בתפלה י"ל דליכא מעלה בזה שנותנו לקופת צדקה - ואדרבה גרע טפי [עפ"י המבואר ב'היום יום'] כיון שעי"ז אינו מוסיף חיות להעני [בשעתו עכ"פ], משא"כ כשנותן הפרוטה להעני בעצמו - ניתוסף אצלו חיות, ובודאי עדיף טפי2.
והנה הש"ך (באו"ח יו"ד) ממשיך דכ"כ הטור בסי' צב דטוב ליתן צדקה קודם התפלה, וכוונת הש"ך היא דלשון המחבר ביור"ד היא "טוב ליתן צדקה לעני", ומלשון זה יש מקום לטעות שצריך ליתן להעני בעצמו ולא לקופת צדקה, ע"ז כ' הש"ך דהלשון באו"ח בסי' צב הוא "טוב ליתן צדקה לפני התפילה", ומדסתם הטור ולא כ' "לעני" - מוכח דא"צ ליתן לעני דוקא וה"ה דיכול להטיל לקופת צדקה - ומוכח בש"ך דגם מצד ענין התפילה א"צ ליתן להעני בעצמו, אמנם עדיין אינו מוכרח מהש"ך דעפ"י הביאור בהיום יום, יכול ג"כ להטיל הפרוטה לקופת צדקה, ומצד שני כן עמא דבר וכן נהג רבינו וכנ"ל, וצ"ע וכנ"ל3.
- ואולי י"ל דסו"ס כיון שהפרוטה הגיע ומוטל בקופת צדקה יתכן תיכף ומיד זכו ביה עניים, והיא מכח הדין דגבאי צדקה יכולים לזכות בשביל העניים (עי' יור"ד סי' רנח ס"ח] כמו דקי"ל שם דהאומר חוב שיש לו ביד פלוני יהיה לצדקה אם אמר כן בפני ג' זכה בו הגבאי מדין מעמד שלשתן, וחשיב כאלו הגיע ליד העניים, ועד"ז י"ל בנידו"ד.
ועדיין יל"ע בזה עוד, ולא באתי בכ"ז רק להעיר.
1) וע"ד דאיתא במג"א בריש הל' חנוכה דנוהגין עניים לסוב על הפתחים בערב חנוכה, ומסיים דיש טעם לזה וראה בפמ"ג שם, ופשוט דאיל"פ דנתינת צדקה בחנוכה הוי הידור בקיום מצוות צדקה, אלא דהוי זמן מסוגל וכו', ועד"ז י"ל בצדקה שקודם התפלה ועדיין צ"ע הטעם לזה.
2) וי"ל בזה עוד נפק"מ דאם נותן פרוטה לעני קודם התפלה והעני אינו רוצה לקבלו, דלפי הביאור שבהיום יום דהמעלה של צדקה קודם התפילה היא משום דעי"ז ניתוסף אצל העני חיות, בזה חסר לכאו' ענין הנ"ל, משא"כ א"נ דהוי דין בצדקה ויל"ע דבשלמא א"נ דקבלת העני מהוי חלק מהמצווה (כידוע דברי הרשב"א דלכן אין מברכין על צדקה, שמא לא ירצה העני לקבל], ליכא ג"כ ענין ליתנו דוקא קודם התפלה, משא"כ א"נ דקבלת הצדקה לא הוי חלק מגוף המצווה, י"ל דאעפי"כ קיים הענין של צדקה קודם התפלה אע"פ שהעני מסרב מלקבל, ואכ"מ (וראה בלקו"ש חל"ד לפ' ראה (ב) הע' 24).
3) ועוד י"ל בזה ע"ד המבואר בתניא פל"ז דבצדקה שאדם נותן מיגיע כפיו, הרי כל נפשו החיונית עולה לד', ומוסיף דגם מי שאינו נהנה מיגיעו, מ"מ הואיל ובמעות אילו יכול לקנות חיי נפשו החיונית הרי נותן חיי נפשו לד'.
- ועד"ז י"ל דכשנותן פרוטה לקופת צדקה אע"פ דלפועל לא הגיעו המעות עדיין להעני, מ"מ כיון דיש לו "האפשריות" ליקח המעות והמעות מיועדות רק בשביל העני. אע"פ דלפועל אינו יכול להגיע להמעות, כיון שהמעות סגורין בהקופה, מ"מ הוי רק כעין ארי' דרביע עליהו. וחשיבי כאילו הגיע להעני, (ועדיין צ"ע אם הדמיון עולה יפה).
Download PDF