ראיתי במנהג חתם סופר (הוצאת ירושלים תשל"א) באות א' ס"ק ז' "לפני כל תפלה נתן צ"ל אחד למתן בסתר לקיים מ"ש אני בצדק אחזה פניך, ואף קודם תפלת ערבית התנהג כן "עכ"ל".

ובהערות מאת הרה"ג ר' יהושע ליב שילל אבדק"ק פיזונג יצ"ו מציין שם "וזהו דלא כהיעב"ץ שכתב דבערבית לאו זמן צדקה וכו'" (וגם מביא בשם האריז"ל) דבתפילת מנחה היה רבינו האר"י ז"ל נותן צדקה אך לא בערבית שהוא זמן דין "עכ"ל".

ואולי יש לתווך שאין כאן סתירה בהנהגותיו של החתם סופר ז"ל ע"פ דברי כ"ק אדמו"ר בספר שערי הלכה ומנהג ח"ג עמ' ערב "ואולי אפ"ל דהנה שני אופנים במצות צדקה א) הרואה עני מבקש וכו' וצריך ליתן מיד וכו', ב) לא ימנע אדם עצמו ממצות צדקה אף שאין עני מבקש וכו' והנה בכתבי האריז"ל מדבר באופן האחרון משא"כ באופן הא' אין נפ"מ בין יום ללילה " עכלה"ק.

והנה עפ"י דברי כ"ק אדמו"ר יש לומר שכן היה הנהגת החתם סופר דמה שנתן גם בלילה צדקה הוא כאופן הא' דגם בלילה נתינת צדקה מותר וכו' (ובפרט דידוע דהחתם סופר הלך בשיטת האריז"ל כמעט בכל הנהגותיו כגון דידוע שהיה מתפלל מתוך סידור האריז"ל וגם עוד הרבה הנהגות (עיין שם סק"ב) וע"פ חידוש של כקעט"ר יש להעמיס זה בהנהגותיו בכדי שזה לא יהיה בניגוד להאריז"ל).