בלקו"ש ח"ל בהשיחה לי"ט כסלו מביא כ"ק אדמו"ר המשל של אדמו"ר הזקן (שהסיר קיטרוג מהה"מ על אופן הפצתו ענייני חסידות) מבן מלך שנחלה במחלה מסוכנת, שלא מצאו לה אלא תרופה אחת: לקחת את האבן היקרה הקבועה בכתר מלכותו של המלך כו' לשחקה ולערבה במים, ולשפוך מתערובת זו לבין שפתיו של בן המלך, בתקוה שכולי האי ואולי תיכנס טיפה אחת לתוך פיו וכו' ותציל את חייו - וכן הוא בנידון דידן, אשר פירסום רזי התורה (האבן היקרה שבכתר המלך) כדאי הוא להציל את חיי בן המלך (עם ישראל), עיין שם.

ויש לציין לפירוש רש"י ב"ב (קמו , א) ד"ה מאן: לימא לן דלא שחיקי ליה מרגניתא דשויא אלפא זוזי בכוס החמין, שכן דרך השרים שותין אותו לרפואה.

כלומר: המשל על הפצת דא"ח מבוסס על נוהג מסויים שהיו נוהגין בו בזמן הש"ס לשתות אבקת מרגלית לרפואה, וק"ל.