תות"ל - 770
בקובץ העו"ב גל' תתט (עמ' 13) העיר הרב י.ד.ק. על מה שהביא בלקו"ש חי"ד עמ' 186 הע' 2 מקור לזה שכאשר יהודים מתאספים צריכים לקשר זה לענין של תורה ו'אידישקייט', דלכאו' יל"ע למה לא הביא מקור לזה (ולא רק "מתאים") מגמ' מגילה (יב, ב) "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין, אטו עד השתא לא טב לבי' בחמרא? אמר רבא יום השביעי שבת הי', שישראל אוכלין ושותין מתחילין בד"ת ובדברי תשבחות, אבל עכו"ם כו'".
וכן הביא מס' מגיד מישרים פ' בהר והעיר שלכאו' גם הוא מקור למ"ש בלקו"ש, וכן הביא מ'חיי אדם' כלל מה ס"ד, עיי"ש.
ונ"ל דפשוט הטעם שלא הביא כהנ"ל כמקור, שהרי במקומות הנ"ל מדובר על אכילה ושתי', ובפשטות הוי הטעם משום (אבות ג, ג - הובא בחיי אדם שם) שכל שלחן שלא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים, משא"כ בשיחה הנ"ל שהי' בכינוס ילדים (ולאו דוקא בקשר עם אכו"ש), ולכן הוצרך להביא פס"ד משו"ע שלפיו יתאים ענין זה של קישור ענין של תורה ואידישקייט לאסיפה של יהודים.