בלקו"ש חכ"ח בשיחה א לפר' חוקת מביא כ"ק אדמו"ר נשי"ד את הרמב"ם בספ"ג מהל' פרה אדומה וז"ל: "ותשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצוה זו עד שחרב הבית" וכו', ומסיים, "והפרה העשירית יעשה המלך המשיח מהרה יגלה אכי"ר".

ומקשה רבינו מה נוגע לכאן סיום ההלכה "והפרה העשירית יעשה המלך המשיח", ועוד, דגם במדרשי חז"ל שהם המקור לדברי הרמב"ם אין מוזכר ענין זה? ומת', שהיות והרמב"ם מביא בספרו ג"כ הלכתא למשיחא, לכן מביא שהמלך המשיח יעשה פרה העשירית.

ובנוגע לההוספה ד"מהרה יגלה איכ"ר" תמה עליו - מה שייך ענין של תפלה ובקשה לביאת משיח בספר היד שהוא ספר הלכות הלכות?

ואפי' את"ל שיש מקום לתפילה ובקשה על ביאת משיח, מה זה שייך כאן בהל' פרה אדומה שמוזכר מלך המשיח כפרט צדדי, והיה לו לסדר תפלתו זאת בהל' מלכים - שמדבר אודות ביאת המשיח - שנקרא ג"כ 'הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח'.

ומתרץ רבינו ע"י דיוק ברמב"ם בהל' מלכים פי"א ה"א, שכותב אודות האמונה בביאת המשיח, וז"ל: "וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו וכו' הוא כופר בתורה ובמשה רבינו", דהיינו, שישנם שני חיובים שונים: א) להאמין במשיח ובביאתו; ב) לחכות ולצפות לביאתו. וכמו שהחיוב להאמין בביאתו הוא תמידי, כך החיוב לחכות ולצפות לביאתו הוא תמידי.

ולכן מוסיף כאן בהל' פרה אדומה "מהרה יגלה אכי"ר", שבא ללמדנו ההלכה דלחכות ולצפות לביאתו, והוא, שכשמזכיר הענין של משיח אפי' בדרך אגב - צריך תיכף שיתבטא אצלו הכמיהה לביאתו, וצריך שיתפלל ולהדגיש שמחכה לביאתו: "מהרה יגלה אכי"ר".

ולכן כתב זאת הרמב"ם דוקא כאן - בהל' פרה אדומה - ולא בהל' מלכים, או אפי' לפני הל' פרה אדומה כשמביא ענינים השייכים למשיח, כיון שכללות ענין הגלות הוא מצד טומאת מת, ואפר הפרה היא הטהרה לטומאת מת, שזה רומז על המצב של גאולה, ולכן מלמדנו הרמב"ם דווקא כאן אודות המצוה דלחכות תמיד לביאתו. עיי"ש.

ואולי אפשר לומר בזה עוד, בהטעם שהרמב"ם מלמדנו זה דווקא כאן בהל' פרה אדומה, ולא לפנ"ז או בהל' מלכים - דהרמב"ם רוצה להדגיש חיוב זה דלחכות לביאתו, ולכן זה שכותב זאת דווקא פה הוא בתכלית הדיוק, כיון דפרה אדומה מסמל לנו כל הענין דמחכה לביאתו, כדלקמן.

והביאור בזה: ידוע שענין החוקים הוא למעלה מטעם ודעת, ובחוקים גופא החוקה של פרה אדומה היא ביותר למעלה מן השכל, וכפי שמצינו במפורש בתורה בנוגע למצות פרה אדומה - "זאת חוקת התורה", דהיינו, שהיא ראש לכל החוקים, ולכן דוקא על מצות פרה אדומה אמר שלמה המלך ע"ה "אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני". וידוע ששלמה המלך ירד לסוף טעמם של כל החוקים חוץ מפרה אדומה.

ומובא ברבינו בחיי לפר' חוקת (ש)"והיא רחוקה ממני" בגימטריא: פרה אדומה.

וגם מביא שם ארבעה דברים שהיצר הרע משיב עליהם וכתיב בהם חוקה וכו' ואחד מהם הוא פרה אדומה שמטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים, עיי"ש ברבינו בחיי.

ומכל הנ"ל מובן שפרה אדומה מסמל את הענין שלמעלה מטו"ד יותר מכל חוק אחר, ולכן, דווקא בהל' פרה אדומה בא הרמב"ם ללמדנו אודות חיוב הנ"ל דלחכות לביאתו, שבא להדגיש שאפי' שישנו חושך כפול ומכופל, והחושך יכסה ארץ, וזה סותר בגלוי להענין דלחכות ולצפות לביאתו - "והיא רחוקה ממני" - מ"מ דוקא אז ישנו החיוב דלחכות לביאתו אפי' כשנראה לגמרי למעלה מטו"ד, ובמהרה יגלה אמן כן יהי רצון.