בהתוועדות מוצש"ק פ' וישב, כ' כסלו תשי"ז [ח"ג] - שי"ל לאחרונה (ע' נא) איתא: "סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר בי"ט כסלו לפני עשרים שנה [ספר השיחות תרצ"ז ע' 211], שבא' בנסיעותיו עם אביו כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע בשנות הסמ"ך [בסה"ש שם - תרס"ז] היתה הנסיעה דרך יאַס, ופגשו שם חסיד זקן שהיה נקרא בערל, - וסיפר להם פרשת הדברים בקשר לשמו: אצל אביו לא החזיקו הילדים מעמד, עד שאדמו"ר הזקן אמר לו: יוולד לך בן, ותקרא את שמו על שמו של הרבי, המגיד ממעזריטש. ואכן נולד לו בן, וקראו אותו ע"ש המגיד ממעזריטש". עכ"ל.

ויל"ע ממה שנאמר ב'רשימות' (חוברת קעב ע' 8): "בברית מילה של אחד מבני הצמח צדק, [רצה הצ"צ שאדמו"ר הזקן יתן שם לילד ו]אמר לו אדמו"ר הזקן שדוקא האב צריך געבען דעם נאמעֶן [=ליתן השם]. ואמר לו: דו זאג, און איך ועל טראַכטען [=אתה תאמר (את השם), ואני אחשוב, אכוין].

"אדמו"ר הזקן היה סנדק על ברית מילה של רב"ש, מהרי"ל, ואפשר אצל עוד אחד מבני הצ"צ שלא האריכו ימים". עכ"ל.

וראה אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר זי"ע חלק יב (ע' שנה) שכתב: "ובמש"כ בענין קריאת שם להנולד, ידוע מענה כ"ק מו"ח אדמו"ר בכגון דא, אשר ההורים דוקא יחליטו בזה, והוא מובן עפ"מ דאיתא בכתבי האריז"ל, אשר הקב"ה משים בפי ההורים דוקא השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא כפי המקום באדם העליון אשר ממנו חוצב והשם הזה נרשם למעלה בכסא הכבוד (ראה שער הגלגולים הקדמה כג. וראה ג"כ עמק המלך שער א סוף פ"ד. אור החיים הקדוש דברים כט, יט. דגל מחנה אפרים לבראשית ועוד), עכ"ל. [ועי' שערי הלכה ומנהג חלק יו"ד סי' קה].

ויתכן ששם היה יוצא מן הכלל, כיון ש"לא החזיקו הילדים מעמד", לכן אמר לו אדמו"ר הזקן את השם. וי"ל דמ"ש בכתבי האריז"ל "אשר הקב"ה משים בפי ההורים דוקא השם ההוא המוכרח אל הנשמה" - שאצל אדה"ז שהרי שכינה מדברת מתוך גרונו שם בפי ההורים את השם שיחזיקו הילדים, ואצל אדמו"ר הצ"צ לא היה זקוקים לזה - או י"ל, דמה שחשב וכיון אדה"ז היינו מה ששם בפי אדמו"ר הצ"צ, וא"ש.