כבר העיר הרבי (שיחת ש"פ בהעלותך תשכ"ט, הנחת הת' בלתי מוגה סו"ס ו') עה"פ (פ' בהעלותך י, לה) "קומה ה' ויפוצו אויביך" שתרגם אונקלוס "אויביך=סנאך" ו"משנאיך=בעלי-דבבך", היפך הרגיל בכ"מ, ועה"פ (פ' ויחי מג, ח) "ידך בעורף אויביך" הביא את שני הלשונות, והניח למעיינים לחפש מה הביאור לכ"ז. ע"כ.

ולכאורה הפירוש הרגיל הוא כדברי רבינו בחיי (פ' ניצבים ל, ז) שאיבת האוייב היא איבה עולמית וגדולה משנאת השונא, עיי"ש ומה שהביא בהערות הרב שעוועל ע"ז. אך במגילת אסתר (ט, טז) מדובר במפורש על מצב שהשונא גרוע מן האוייב "ונוח מאויביהם, והרוג בשונאיהם" ובכל זאת התרגום הוא כרגיל.

וכבר העירו מפ' האזינו, וכן משירת דוד המלך ע"ה (תהילים ח"י, ובמקביל בש"ב כב) שם יש כו"כ מקומות שהתרגום להיפך.