שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק
בהתוועדויות תשד"מ כרך ג' עמ' 2091 מביא כ"ק מחז"ל (יומא כב, סע"ב ואילך) "כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש כו'" ומבארו:
"אמנם מדגישים "כנחש", "שכל המינין נטעמין לו טעם אחד", טעם עפר (פרש"י חוקת כא, ו), וענינו בנמשל - שאין לו שום פניה והנאה (טעם) אישית מנקימה ונטירה זו, אלא עושה זאת אך ורק בשביל "כבוד התורה", אבל אעפ"כ, סוכ"ס תנועת הנפש שלו היא באופן ד"נוקם ונוטר'". ע"כ.
ולהעיר שכן הובא בחידושי מהר"צ חיות לשבת סג, א: "ושמעתי לפרש ע"ד שאמרו חז"ל (תענית ח, א. ערכין טו, ב) דשואלים לנחש מה הנאה יש לו בנשיכתו לאדם אחרי דעפר לחמו. וכן הת"ח צריך להתנהג במדה זו דנקימה ונטירה רק לכבוד התורה ולא לצרכו ולהנאת עצמו".
וכן פירש ר"י אייבשיץ ב'יערות דבש' דרוש טו לי"א טבת ד"ה "והנה": כי ת"ח ראוי לנקום ולנטור מה שהוא לכבוד המקום ותורתו. אבל באופן שלא יהיה לו משום כך שום דבר נגיעה לכבודו בשום אופן, כנחש שנושך מבלי הנאה כלל. אבל אם נוקם ונוטר בשביל כבודו והנאתו אין זה תלמיד חכם כו'.
Download PDF