שליח כ"ק אדמו"ר, ומלפנים מנהל מוסדות חב"ד - מרוקו
בגליון תזו"מ (תתטז - ע' 31) מביא הריש"ק מלקו"ש ח"ב ע' 330, "פון דעם קומט ארויס א מחלוקת ביי זיי אליין - מחלוקת שאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו". ומעיר ע"ז - דיל"ע ולחפש מקור לפי' זה, בספרי ומפרשי גדולי ישראל בדורות שלפנ"ז. ע"כ.
והנה במפורש נמצא זה בספר 'נועם אלימלך'*, והוא בסוף הספר בחלק הנקרא 'ליקוטי שושנה', במאמר האחרון, ומסיים שם וז"ל "וזהו שמאמר התנא, ואיזה מחלוקת אינה לש"ש זו מחלוקת קרח ועדתו, ר"ל שהם היו ר"ן איש והתאוו כל אחד כהונה גדולה כפירש"י הנ"ל, ונמצא גם ביניהם היו לבם פרודות וחלוקות, רק נגד משה רבנו היו כלם כאחד בעצה רעה לחלוק עליו. וזהו קרח ועדתו רמז כנ"ל שהיו לב קרח ועדתו נפרדות זה מזה. אבל צדיקים לבביהם דבוקות זה בזה וכל מעשיהם לש"ש". ע"כ.
אבל אם תמצי לומר, הרי נראה שהמקור הראשון הוא בעל העקדה (עקדת יצחק להר"י עראמה, ממגורשי ספרד). והוא בפר' נח שער יב במחציתו השני'. ושם מאריך להסביר ההבדל בין צדיקים לרשעים, ומבאר דברשעים נאמר - אין שלום אמר ה' לרשעים, אבל תמיד הם שונאים זה לזה ומתגרים זה עם זה. אבל הצדיקים והישרים הם מתאחדים ושותפים, ואהבה ואחוה ביניהם, ואם יראה לפעמים ביניהם מחלוקת הסברות ושינוי דעות, הרי הוא ממשיל לזה משל לשני חכמים העוברים לפני המלך, שהאחד יכסה ראשו והשני יסיר מצנפתו, דהרי כוונה ומטרה אחת להם לתת למלך הכבוד הראוי, אבל מתחלפים בדעותיהם, מה הוא הכבוד הראוי ונרצה. וע"ז הביא המאמר "כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים", זה של ב"ש וב"ה, כי מה שירצה האחד ירצה חבירו, ולא יתחלפו כי אם בענינים החלקיים הפרטיים. וא"כ יצא לפי זה הפירוש, כי מאחר שהמטרה אחת היא - לשם שמים, הרי סופה של המטרה להתקיים, ויתרבה כבוד שם שמים בכל האופנים, ואלו ואלו דא"ח. "לא כן הרשעים, כי מטרתם ותכליתם הוא רע, ואין שום דבר שישתפם, כי גם הביצוע כל אחד נמשך אחר טבעו. זה ירדוף אחר תאוות המאכלות, וזה אחר הזמה, וזה אחר העשק וכו', לזה א"א שתמצא אהבה קיימת ביניהם, רק קצת רצון וחברה הכרחית להגיע אל מבוקשיהם הפחותים".
א"כ יוצא איפוא שבעל העקדה מקביל ומתאים את זה לענין המשנה שקדמה לזה, לענין אהבה התלוי' בדבר אשר אם בטל דבר בטלה אהבה, כי מאחר שהרשע אין לו כל כוונה לש"ש, רק כל כוונתו מטרתו ושאיפתו היא אהבת עצמו, ולמלאות תאוותיו הפרטיים רק שלזה יש גם צורך לשתף חבריו שיעזרו לו. אשע"כ אם בטל דבר, הרי ניטלה החברה והשיתוף ביניהם, ושורר אצלם הפירוד הגמור, ונשאר לכל אחד להלחם על כבוד עצמו, ולכך אין סופה של המטרה להתקיים. משא"כ אהבת דוד ויהונתן, שאהבתם ומטרתם אינה תלוי' בדבר פרטי שלהם עצמם, רק במטרה לקיים רצון ה', לקיים המלוכה לדוד ולזרעו, כי רק זה לטובת עם ישראל, וא"כ המטרה סופה להתקיים (אפילו לו יצוייר שהי' אפשרי המציאות של איזה חילוקי דעות) ואינה בטלה לעולם.
והגם שהוא הביא רק תחלת המאמר - "כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים זה מח' ב"ש וב"ה", ולא הביא המשך המאמר "כל מחלוקת שאינה לש"ש אין סופה להתקיים זו מח' של קרח וכל עדתו", אבל נראה בעליל וברור שגם כוונתו לפרש הסיפא שהמחלוקת היא בין קרח וכל עדתו, שמטרתו וכוונתו של כל אחד מהם היתה שבסופו של דבר הוא יקבל השלטון והשררה למלוך ולמשול וכו', שכל אחד רצה הכהונה הגדולה, רק שבינתיים התאחדו והשתתפו יחד להתנגד למשה ולאהרן, וא"כ מחלוקת ומטרה כזו אין לה קיום וסופה בטלה.
גם בפירוש 'עץ יוסף' לפרקי אבות (בסידור אוצר התפילות) הביא בקיצור פירוש זה, ולא הזכיר שום מקור. ובודאי ישנו לפירוש זה בעוד ספרים, אך מספיק בזה.
*) כן העירו בענין זה עוד כו"כ מאנ"ש. המערכת.
Download PDF