בשיחת פורים תשכ"ב שי"ל לאחרונה בהוצאה חדשה, סעיף לג: בנוגע לאופן כתיבת "כס י-ה" - שאופן הכתיבה נוגע גם להבנת הענין - מצינו בגמרא במסכת פסחים ב' דעות, אם הוה תיבה אחת או ב' תיבות, והנפק"מ בנוגע לפועל - שאם התיבה נחלקת לשנים, הרי "כס" חול ו"י-ה" קודש.

אך הרמב"ם במורה נבוכים כותב, שבהכרח לומר ש"כס י-ה" הוא תיבה אחת, ולא "כס" בפני עצמו ו"י-ה" בפני עצמו, כי, "י-ה" קאי על הקב"ה בעצמו, ו"כס" (ענין הכסא) מורה על השגחת ומלכות ה' בעולם, והרי "אין ראוי שתעלה בדמיונך דבר מחוץ לעצמותו . . עד שיהי' מצוי בלי כסא ומצוי עם כסא, זוהי כפירה בלי ספק", אלא ודאי שהכסא "הוא דבר בלתי נפרד ממנו".

ובהערה 154 צויין מקור הדברים במורה נבוכים ח"א פ"ט.

אך המעיין במורה נבוכים שם (א) לא ימצא דבר כלל אודות כתיבת שם "כס י-ה" בתיבה אחת או בב' תיבות, וגם (ב) לא שענין הכס קאי על מלכות והשגחת הקב"ה בעולם.

בפרק זה מבואר, שמה שאומרים על השמים או על בית המקדש שהוא "כסאו" של הקב"ה, הרי זה משום שכמו שבבני אדם, היושב על כסא מכובד - הרי זה מורה על גדולתו ורוממותו, כך השמים וביהמ"ק מורים על גדולתו. ואח"כ מוסיף שם הרמב"ם קטע נוסף, שמ"ש כי יד על כס י-ה, זהו תיאור גדולתו ורוממותו בעצמו. היינו שאין הכוונה בפסוק זה לשמים או ביהמ"ק, שהרי אי אפשר לומר שכסא זה הוא נפרד ממנו וכו', (שהוא נשבע בעי כי יד על כס י-ה) שזו כפירה בלי ספק, אלא בכינוי זה הכוונה רק לגדולתו ורוממתו עצמה (ולא לדברים המורים על גדולתו כמו השמים וביהמ"ק). זהו תוכן הפרק לפי פשוטו ולפי פירוש מפרשי המו"נ.

אמנם בפירוש אפודי מקשר את דברי הרמב"ם עם השיטה שיש לכתוב בתיבה אחת, להוכיח שכאן אין הכוונה לשמים וכיו"ב אלא לרוממות הא-ל, אבל ברמב"ם לא נמצא דבר זה במפורש, ולכאורה גם מצד הסברא קשה לומר שהדבר תלוי במחלוקת התנאים. דאיך נאמר שהסובר שיש לכתוב בב' תיבות אינו מסכים עם הנחה זו, ולא עוד אלא שהוא כופר?

אכן בהערה 153 צויין לצפע"נ על התורה ש"פ בשלח, ושם מפרש הצפע"נ כן בדברי הרמב"ם, דקאי לשיטה זו דוקא, וגם דכס קאי על ההשגחה העליונה.

וזה לשונו: "עיין בהך דפסחים דף קיז, דהוה פלוגתא אם הוה תיבה אחת ואז הוה קודש ואם ב' אז הוה כס חול ע"ש בזה. אך הרמב"ם בס' המורה ח"א גבי גדר כסא, ס"ל דהיא תיבה אחת וקודש ובלא זה הוה כפירה ע"ש בזה, ועיקר הגדר דהוא [עמלק] כפר בהשגחה עליונה למטה מגלגל הירח, וזה מ"ש התוס' קדושין דף לג, ב דעל עון של מידות בא עמלק ע"ש . . וזה מלחמה לעולם עד דור המשיח כמבואר במכילתא כאן, דאז יפקחו עיני עוורי ונראה אי"ה שהכל ע"י השגחתו יתעלה, ועמלק כפר בזה".

הרי שהצפע"נ מפרש שכוונת הרמב"ם היא לבאר הטעם ש"כסי-ה" היא תיבה אחת, וגם שזה קשור עם השגחה.

אבל לכאורה דברי הצפע"נ עצמם דורשים ביאור כנ"ל, דלפי הפירוש הפשוט, ברמב"ם לא נאמר דבר לא על כתיבת כס י-ה בתיבה אחת ולא על השגחה.

ואולי הכוונה בענין הב' היא, דזה גופא שמדברים על "גדולה ורוממות" כלפי מעלה מורה על התייחסות לנבראים. ודוחק.

מלבד זאת, הצפע"נ מדבר אודות עצם ענין ההשגחה, שעמלק כפר בהשגחה, היינו, שהחיבור דכס עם י-ה מורה שהקב"ה (י-ה) משגיח על העולם (כס). אבל בשיחה הנ"ל מפרש רבינו, שהחידוש הוא, שההשגחה העליונה אינה "נפרדת" ממקורה למעלה. ודבר זה הוא הוספה על דברי הצפע"נ שגם הם עצמם לכאורה אינם ברורים בדברי הרמב"ם במורה. ובשיחה נאמרו הדברים לא בסגנון של פירוש מחודש, אלא בסגנון של העתקת דברי הרמב"ם.

ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.