בהתוועדות ש"פ תשא תש"מ ('שיחות-קודש' תש"מ כרך ב' ע' 370 ואילך) הביא כ"ק את המסופר במסכת תענית (יט, א במשנה ושם כג, א בגמרא) ובמגילת תענית (פי"ב) איך שחוני המעגל פעל את הורדת הגשמים ["ובפרט שסיפור זה הובא במשנה, ובברייתא (שהובאה בגמרא), ובמגילת תענית שענינה הלכות" - שם סעיף כ (ע' 386)] והורדת הגשמים על-ידו היתה (לא כמו אצל רשב"י באמצעות תורה) באמצעות התפילה (ראה שם סי"ט (ע' 385-384))

וההוראה הנלמדת מכך להוסיף בענין עבודת התפילה!

גם בהתוועדות ש"פ צו תש"ל ('שיחות-קודש' תש"ל כרך א' ע' 652) דיבר כ"ק על סיפור זה והסיק - שמבלי הבט על כך שמשך שלוש שנים לא ירדו גשמים, לא התפעלו וביקשו, אשר בידו של הקב"ה הכל, והוא ית' רצה שבשעה שיהודי זקוק למשהו יפנה אליו והקב"ה יוריד לו גשמים וימלא כל משאלות לבו. ועד"ז בעבודת כאו"א לא להתפעל מקשיים ואי-הצלחות וסו"ס יצליח וכו'. עיין שם.

ולהעיר שהרב אברהם בן הרמב"ם במאמרו המפורסם על אגדות הש"ס וכו' ב"הדרך השלישי הוא המעשה שנלמוד ממנו עיקר מעיקרי האמונה" - הנה הדוגמא שמביא הוא סיפור זה - ברוח הדברים האמורים: "כמו שאמרו במסכת תענית מעשה שאמרו לחוני המעגל . . הנה המעשה הזה יורה על אמתת אמונה נכונה שהוא יתברך שומע בקול עבדיו הצדיקים ועונה אותו בצר להם . . ונאמר ע"י הנביא אז תקרא וה' יענה ואומר יקראני ואענהו".

והחידוש בדברי כ"ק אדמו"ר, לכאורה, הוא:

בפשטות היה זה דווקא בכוחו של חוני המעגל וצדקותו המיוחדת לפעול את ירידת הגשמים, שלכן פנו אליו בנ"י שיתפלל עליהם [וראה בר"ן (תענית שם) שחוני היה בטוח בתפילתו שתיענה וירדו הרבה גשמים], ומנין שזהו בכחו של כאו"א מישראל לפעול כך אצל הקב"ה?

ואולי התשובה מצויה בדבריו של חוני עצמו "בניך שמו פניהם עלי מפני שאני כבן בית לפניך" ו"נשבע אני כו' עד שתרחם על בניך" ועיין חדא"ג למהרש"א שכוונתו היתה שלא מפני גדולתו פנו אליו להתפלל עבורם אלא מפני שהוא כבן בית הרגיל לעמוד לפני הקב"ה (וראה ברכות לד, ב. אבן עזרא במדבר יב, ז), שבאמת הכל זה עבור בנ"י, וע"י תפלה וכו' - וכנראה הכוונה שחוני המעגל פתח את הצינור וסלל את הדרך שכאו"א יכול לפעול אצל הקב"ה כו'. ועצ"ע.