בהתוועדות אור לכ"ף מרחשון ה'תשד"מ דיבר כ"ק אדמו"ר ע"ד גודל הזהירות שקטנים וקטנות לא יראו תמונות וציורים של בעלי חיים שאינם טהורים. שיחה זו הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר ונדפסה באידיש בלקו"ש חכ"ה עמ' 309-311: ובלשון הקודש נדפסה השיחה ב'התוועדיות תשד"מ' כרך א' עמ' 487-490 ועל פיה ב'שערי הלכה ומנהג' כרך ג' עמ' רכג-רכז, בשינויים קלים. ויש להעיר ולהאיר אי אלו הערות:

א. בשיחה באידית נאמר בפתיחה "כאן המקום להזכיר דבר ששמענו מרבותינו נשיאינו, וגם מובא בספרים" ואילו בתרגום ללשון הקודש "מבואר בכמה ספרים" ויש לומר שהשינוי נובע מ(אופן) הציון לקונטרס העבודה פ"ב. בעוד שבלקו"ש חכ"ה בא הציון לקונטרס העבודה בסוף הערה 3. אחרי הציון לכמה ספרים "בנוגע לכללות הפעולה והתועלת הבאה ע"י ראיה בענינים וצורת קדושות וטהורות", הרי בשיחה בלה"ק מיד עם הפתיחה "ע"ד הפעולה שנפעלת באדם ע"י הראי' וההסתכלות כבר מצויין לקונטרס העבודה, וזהו כנראה מה שנשמע מרבותינו נשיאנו.

ב. בהערות 7-2 בלקו"ש (4 בלה"ק) איתא "משא"כ כדי לברך משנה הבריות וכיו"ב (טושו"ע או"ח סי' רכה ס"ח ואילך) וש"נ . . ולכאורה עד"ז להתבוננות במה רבו מעשיך . . ועפ"ז מובן ההליכה לגן חיות וכיו"ב, ואין לזה סתירה מהמדובר בפנים". ונוסף לזה איתא בהערה 1 בלקו"ש (5 בלה"ק) : "למה שמצינו בכו"כ בתי כנסיות ציורי פני ארי' ופני נשר . . הרי הכוונה בזה, כפשוט, להזכיר ע"ד הכרח התפילה ועבודת האדם לה' באופן דגבור כארי . . שה"ז הוראה בעבודת ה' (תפלה ותורה) שצריך להשתדל בזה וכו'".

בהערה זו, תתורץ העובדה הפשוטה הבאה: כו"כ מגדולי ישראל, ועכ"פ בנוגע לכמה מרבותינו נשיאינו

ידוע שביקרו במוזיאונים, גן חיות, וכיו"ב. כך לדוגמא "מעשה רב" מהחיד"א המספר ביומן מסעותיו (ספר מעגל טוב עמ' 32): "ובעיר לונדריס [-לונדון] . . ראיתי אריות ונשר בן מאה שנה וחתול מהאינדיאה גדול ככלב וחתול אחר כלאים מחיה וחיות אחרות מבהילות בשלשלאות של ברזל" (וראה עוד להלן).

וב'אגרות קודש' כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כרך ג' עמ' שצד-שצח מובא תיאור של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ("כשהייתי במסע בחוץ למדינה . . ראיתי כמה וכמה תמונות -ציורים- כתובים על ידי אומנים מפורסמים בחכמת הציור, ומהם שלשה ציורי כתובים בידי האומן הנודע ומפורסם ראפאעל") אשר מזכיר בין דבריו בע"ח טמאים," יושב ערוב שחור . . יושב חומט ומתחמם.

הרב החיד"א [שידועה גדולתו וסמכותו ועפמ"ש בלקו"ש חכ"ו עמ' 141 הע' 67 "ראה מעשה רב מהחיד"א כמ"ש בספר מעגל טוב" (לענין ז' מצוות דב"נ) ראה התקשרות גליון רדע עמ' 11 ואילך; כרם חב"ד גליון 1 עמ' 8] ניצל את הביקור לעבודת ה' ולתורתו, ובספרו 'מדבר קדמות' מערכת בי"ת אות כב הוא מצטט קטע זה בהוספת פרטים אחדים. וכך הוא כותב, אחרי הבאת דברי ה'פרי חדש' ביורה דעה סימן פ ס"ק ב (משם ספר שלטי הגבורים), לגבי בע"ח טמאים:

"ואני הצעיר ראיתי במגדל לונדריס חיות משונות מבהילות ותקיפות כמעט יותר מאריות וקשורות במשא ככלי ברזל. ושם ראיתי נשר יפה מאד ואמרו שהיו לה מאה שנה . . וגם ראיתי חתול ממזר מלביאה וחתול והוא צורת חתול יפה מאוד אך יש לו גבורת האריה והוא קשור בכמה כבלי ברזל במקום חושך וערפל . . ועוד שם כמה מיני חיות מאמריקא" [במעגל טוב עמ' 156 ישנו, אגב עוד תיאור על ביקור במוזיאון (או גן חיות) של "כל מיני שרצים ועופות ודגים וחיות ועופות ונחשים ועקבים . . לרוב ככולם חנוטים . . גם כל מיני תולעים..." בלונדון - במוזיאון (צבאי?) של כלי נשק המפורטים בפרטיות שם ומסיים: "הן כל אלה ראתה עיני . . דואג ושמח אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה, הנה ימים באים . . ועיננו תראינה רוח אפינו משיח ה' מאיר ומזהיר כאור החמה שבעתים מוכתר בכתרי כתרים קדש קדשים הוא לה' כי"ר", והוא כנראה ע"ד מה שאחז"ל ונפסק בשו"ע סי' רכד ס"ט: "מצוה להשתדל לראות מלכים אפילו מלכי אומות העולם"]

גם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אחרי תיאורו את התמונות וכו' התבטא: "הרבה הרבה מאד נתנו לי . . ראיית התמונות האלו בעבודה [-עבודת ה'], כי שמעתי . . בשם מורנו הבעש"ט, אשר כל מה שיהודי רואה ושומע הכל הוראה ודרך בעבודת השי"ת..." והחיד"א ביומנו הנ"ל (עמ' 153-152) מעתיק תוכן דרוש שנשא רב אחד ר' יצחק כהן בלינפאנטי על פתיחת השו"ע יהודה בן תימא "ויש ללמוד גם מן החיות המדות לעבודתו".

ג. בשיחה (לקו"ש עמ' 310 הע' 4: ובלה"ק הע' 7) הובא מרוקח הל' שבועות סי' רצו: מכסין הנער שלא יראה כלב ביום שמחנכין אותו לאותיות הקודש.

ובעצם נמצא מחד שכאן מקור כבר בראשונים (ולא רק באחרונים) לענין זהירות מראיית בע"ח שאינם טהורים. ומאידך, הרי ברוקח ישנה הגבלה רק ביום אחד בחייו כ"שמחנכין אותו כו'". וי"ל שזה מתורץ במ"ש בסיום השיחה (ס"ד) שענין הנ"ל שייך (מודגש ביותר) לעקבתא דמשיחא, טועמי' חיים זכו מעין דלעת"ל שאז "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" ולכן רק בדורות האחרונים (כספר קב הישר, ורבותינו נשיאינו) נתחזקה חשיבות הענין (ולא לפני כן בזמן הרוקח). וק"ל.