איתא באגרות קודש כ"ק אדמו"ר זי"ע, חלק ז (ע' קצא): "פשיטא שאלו הפונים מזמן לזמן במכתביהם אלו, אין כל מקום לתאר מצבם ששואלים אודותו באופן שאינו מתאים אל המציאות. ועוד שאזי גם המענה שלי לא תמיד יתאים אל מה שברצוני לענות, וכידוע מאמר השגור בפי החסידים: ווי מען פרעגט - אזוי ענטפערט מען [=איך ששואלים - כך עונים]". עכ"ל.

ונראה להביא מקור לזה מנגלה, מהגמ' בנדרים (ח, ב): רבינא הוה לה נדרא לדביתהו [היה לאשתו נדר, שבקשה להתירו], אתא לקמיה דרב אשי ואמר ליה, בעל מהו שיעשה שליח לחרטת אשתו [האם יכול הבעל להיות שליח להודיע חרטת אשתו לחכם או לשלשה הדיוטות, ולבקש מהם התרה לנדרה?], אמר ליה [רב אשי לרבינא, כאשר מבקש התרה משלשה הדיוטות] אי מכנפין [-אם מצאם כאשר כבר נאספו ביחד], אין [אכן יכול הבעל לבקש מהם התרה בשליחותה של אשתו], אי לא [-אבל אם לא נאספו לפני כן, וצריך הבעל לאספם במיוחד כדי להתיר את הנדר] לא" [-אין הבעל יכול להיות שליח של אשתו, אלא צריכה האשה בעצמה לבא בפניהם לבקש מהם התרה]. ע"כ.

והנה רב אשי אוסר רק לאסוף שלשה במיוחד כדי שיתירו לאשתו, אבל יכול הבעל לבקש מיחיד מומחה שיתיר לה.

והקשו התוס' שם ד"ה ויחיד מומחה: "והקשה רשב"ם דמאי דקאמר אי מכנסי אין, [דמשמע] דצריך שלשה להתיר הנדר, והלא רב אשי לבדו יכול להתירה, שהרי רב אשי היה מומחה כדמוכח פרק כלי פסולי המוקדשין (בכורות לו, ב), [שהיה] מתיר הבכור לבדו, ואמר לשם שלשה מתירין הנדר במקום שאין מומחה"?

ותרצו: "וי"ל דרבינא שאל לו סתמא מהו שיעשה שליח לחרטת אשתו, ולא פירש אם להתיר ביחיד מומחה או בשלשה - הדיוטות, על כן השיב לו רב אשי דלענין שלשה אי מיכנסי כו'". עכ"ל.

- הרי דרב אשי השיב כפי שנשאל, וכיון שרבינא לא ביקש ממנו להתירה בתור מומחה, ע"כ השיב לו את עצם ההלכה בענין ששאל.

והיינו כפי פתגם החסידים: "ווי מען פרעגט -אזוי ענטפערט מען".