בלקו"ש ח"ו בהוספות לפ' בא מבאר הרבי במכ': "קרקפתא דלא מנח תפילין יש לו דין מיוחד (ר"ה יז, א) ופס"ד ברור ברמב"ם (הל' תשובה פ"ג ה"ה), דהיינו שלא הניח מעולם, ז.א. שע"י שמניח תפילין פעם אחת , יוצא הא מסוג זה. ואף שבכמה ראשונים הלשון קרקפתא דלא מנח תפילין (סתם - בלי תיבת מעולם) ומפרשים באופן אחר, הרי כנ"ל - בנוגע לדינא - פס"ד ברור הוא ברמב"ם - "מעולם".

ולא זכיתי להבין הרי באו"ח סי' לז ס"א נפסקה: "וכל מי שאינו מניחן הוא בכלל פושעי ישראל בגופן". וכן כותב בשו"ע אדה"ז ואינם מזכירים "מעולם". רק שאם אינו מניחו מצד גוף נקי, אולי אינו נקרע פושע אך בכל זאת עבירה הוא בידו (ראה מג"א ופמ"ג שם ולשון שו"ע רבינו שם ומחצית השקל ועוד). אך אם סיבת אי הנחה היא סתם, הרי אפילו בגלל חסרון פעם אחת נקרא פושעי ישרא' בגופו, דלא כרמב"ם, ולכאורה לדינא נוקטים כשו"ע ושוע"ר? וצע"ג.