באגרות קודש כ"ק אדמו"ר ח"ז ע' רפ: "...ומה טוב שיוסיף ללמוד בכל יום או שילמדו לפניו איזה שורות בספר הזהר הקדוש ואיזה שורות בספר התניא הק', אשר בהם מורגל הלשון תא חזי, שזהו ציווי תורתנו הק' שיראו אלקות במוחש, שזהו גם כן סגולה ותרופה למאור העינים הגשמיים כדבעי, ולראות איך שנתהוו ומתקיימים על ידי דבר ה', כח הפועל בנפעל".

לא זכיתי להבין דבריו הק' אשר "בספר התניא הק' . . מורגל הלשון תא חזי", בעת אשר כפי מיטב ידיעתי, וכן עפ"י בדיקה בתקליטור, הלשון "תא חזי" אינו מופיע בתניא אף פעם אחת.

ועי' באג"ק חלק י' ע' פט: "וכבר ידוע הדיוק אשר בנגלה דתורה מורגל הלשון תא שמע רק שמיעה בלבד, אבל לאידך גיסא הבנה, ובנסתר דתורה מורגל הלשון תא חזי, ראי' שאין שמיעה דומה לה, אע"פ שלא תמיד מבינים ומשיגים".

ועי' ג"כ באג"ק חלק ז' ע' עדר: "ובפרט עתה לאחר שהצליחו השי"ת בענין הראי', שבודאי הקרבן תודה שלו יהי' מעין זה בהפצת פנימיות התורה זוהי תורת החסידות, אשר כללות החילוק בין נגלה ונסתר שבתורה הוא ע"ד שמיעה וראי', וכמרומז ג"כ בזה שבנגלה דתורה בעניני לימוד מורגל הלשון - תא שמע, ובנסתר הלשון תא חזי. והוא ע"ד החילוק במתן תורה, שהי' אח"כ הלימוד באופן דשמיעה הבנה והשגה, ותורתו של משיח שיתגלו טעמי תורה, שאז יהי' הלימוד באופן דראי', וכמבואר בכ"מ בחסידות".

ואולי עפי"ז י"ל בדוחק, אשר כוונת רבינו בלשונו הק' "מורגל הלשון תא חזי", קאי על זה"ק בפרט ותורת החסידות בכלל, אשר "ראשיתה, עיקרה ושרשה" הוא הספר תניא קדישא, אשר לכן "מה טוב שיוסיף ללמוד בכל יום או שילמדו לפניו איזה שורות . . בספר התניא הק'".

אבל לכאו' גם לאחר הדוחק וכו', קשה לפרש כן בלשון המכתב: "בספר התניא הק' . . מורגל הלשון תא חזי".

ואבקש מקוראי הגליון להבהיר הענין ולהאיר עיני.