בגליון האחרון - תתסה (עמ' 14) העיר בזה הר"ב אבערלאנדער, והביא מה שדנו בזה הרבה מפוסקי הלכה. הנה יש להעתיק בזה דברי ה'עבודת ישראל' להגה"ק מקאזניץ תלמיד המגיד ממעזריטש זי"ע פרשת וירא עה"פ "יוקח נא מעט מים" וז"ל:

"פירש"י ע"י שליח, והקב"ה שילם לבניו ע"י שליח שנא' וירם משה את המטה ויך את הסלע, ע"ש. וצריך הבנה באמת מפני מה אברהם אבינו איש החסד מדוע נכשל לתת מים ע"י שליח, ולא כיבד אורחים בעצמו, כי מצוה בו יותר מבשלוחו, וגם אח"כ אמר ואקחה פת לחם דהיינו שבעצמו יטריח עבורם ולא מקודם. וי"ל דהנה מדרך הצדיק לקרב כל בני עולם לעבודת הש"י, ובפרט אברהם אבינו ע"ה שהקריא שמו ית' בפי כל הברואים. רק שמתחילה נדמה לו שהם ערביים לא רצה לרדת מגדולתו ולהתערב עמהם פן יתלכלך מהם וממחשבותיהם. ולכן בענין הרחיצה שצריך להרחיץ אותם מגילולם, אמר יוקח נא מעט מים ע"י שליח, ורחצו רגליכם מרגילות שלכם, כי הכלל מונח שטרם אדם יכנס אל הקדושה, מחויב לרחוץ את עצמו ולטהר ולנקות מחלאתו ומטומאת מעלליו, ואח"כ והשענו תחת העץ הוא עץ החיים להכניסם אל הקדושה. ולכן אמר אח"כ ואקחה פת לחם, כי פ"ת גימטרי' תלמו"ד, דהיינו לאחר שנטהרו ובאו בסוד הקדושה, הטריח בעצמו להשפיע להם הקדושה. ואמר להם הטעם כי על כן עברתם על עבדכם, וקרא עצמו בשם עבד, כי הצדיק נקר' בחי' עבד לכל באי עולם, שצריך לעבוד עבורם כל מיני עבדות, הן להשפיע להם טהרה וקדושה וחכמה ובינה, וגם כל ההשפעות גופניות מה דאפשר. ואעפ"כ נענש שלא שילם הקב"ה לבניו המים כ"א ע"י שליח, כי לפי גודל רחמנותו של הקב"ה על הברואים הי' מהראוי שיטה אברהם את עצמו להם אפי' בבחי' הרחיצה, ולהרחיצם בעצמו, ולבטוח על בוראו שישמרנו מכל רע". עכ"ל.