בגליון האחרון הביא הרמ"מ שי' לאופר תשובת כ"ק אדמו"ר לא' שהביא לו במתנה אבן שנפלה מהכותל המערבי - "לברר אם מותר ע"פ דין לקחת אבן שנפל מהכותל המערבי", וציין הרב הנ"ל להגמ' במגילה דיכני' וסיעתו לקחו אבנים ועפר ובנו בי כנישתא בנהרדעא וכו', ולדברי החת"ס בזה וכו', עיי"ש.

ולהעיר דבשו"ת אגרות משה כרך ח' חיו"ד סי' סג ישנה תשובה ארוכה להגרא"מ הערשבערג ז"ל בענין זה, ומאריך שם לאסור מכמה טעמים, ונראה לו פשוט שעל כותל המערבי שדרשו מפסוקים שאינו חרב לעולם ל"ש בזה באו פריצים וחללוה וכו' עיי"ש, וכמו"כ מוסיף שם שגם בלא איסור שבזה יש לגעור במי שעושה כן "וכי הוא רק איש אחד שבעולם והרי יש כמה מליאנים אנשים בעולם שהיו רוצים בזה" וכו' עיי"ש. (אולי נסמן בילקוט יוסף שהזכיר הרב הנ"ל שם, אך אין הספר תח"י).

אך מה שכתב שם בנוגע לבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא באמת דורש ביאור, וז"ל שם קרוב לסוף התשובה "דהאבנים והעפר שלקחו יכני' וסיעתו כו' הי' זה אבנים ועפר של ארץ ישראל לקיים מה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו דהוא על כל ארץ ישראל כמפורש בסוף כתובות וח"ו לומר דהי' זה מאבני העזרות דהא היו הקדש ומועלין בהם, וגם הא לא הי' אפשר כלל במציאות ליכני' ליקח מאבני העזרות דהא עדיין הי' ביהמ"ק קיים עוד י"א שנים ולא שייך אף לטעות בזה".

וכמובן דבמחכ"ת אישתמיטתי' דברי הערוך (שהובאו בקונט' "בית רבינו שבבבל") שהביאו את האבנים "מבית המקדש ... וקריוה שף יתיב, כלומר, שנסע מקדש וישב שם" ואף שמצינו בכ"מ שירושלים נקראת מקדש, אבל לא בית המקדש.

אלא שלכאו' טענת הגר"מ ז"ל היא טענה חזקה דהבית המקדש הרי עמד י"א שנים לאחרי שגלה יכני' ואיך הי' אפשר להם ליקח אבנים מביהמ"ק, ויל"ע בזה.

בדא"ג ראיתי להעיר על דבר תמוה באותו כרך אגר"מ (בחלק או"ח סי' ה סוף אות ב) בנוגע לכוונת תיבת "אחד" בק"ש "ומ"ש כתר"ה שיתכוון בכל שבעת הרקיעים, זה לא הוזכר בשום מקום, ואין להוסיף מעצמנו, אף אם לכו"ע הי' שבעת רקיעים וכו' לכן אסור לחשוב ז' רקיעים אלא סתם למעלה ולמטה".

ולפלא גדול איך אישתמיטתי' בית יוסף מפורש בהל' ק"ש (סימן סא) שמביא דברי הסמ"ק שהובאו להלכה בשו"ע אדה"ז סי' סא, סס"ו (הוזכר כו"כ פעמים בשיחות ומאמרי אדמו"ר נשיא דורנו) דבתיבת אחד יש לכוין בחי"ת "שהוא יחיד בז' רקיעים וארץ הרי חי"ת", ולא ראיתי שום פוסק שיחלוק ע"ז ויאמר שאסור לכוין כן!

[וגם פוסקים אחרונים הביאו דברי הסמ"ק להלכה בפשטות, וראה לדוגמא ערוך השולחן סי' סא ס"ג, ועוד].