E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ז' אדר-ראשון - ש"פ תצוה - תשע"א
אגרות קודש
הנחת תפילין בשנה מעוברת
הרב יוסף שמחה גינזבורג
רב אזורי - עומר, אה"ק

באג"ק (ח' יד עמ' תסד, שערי הל' ומנהג או"ח ח"א ס"ע עז) כותב כ"ק אדמו"ר:

"תמהתי במ"ש הוא שהיום, ז.א. כ"ה אד"ר, התחיל נכדו להניח תפילין, ובכ"ה אד"ש נעשה בן י"ג שנה, כי אף שכתוב בהגהות הרמ"א (או"ח סי' נה) שנעשה - בשנה מעוברת - בן י"ג שנה באדר שני, הנה לבד שהר"ש הלוי חולק ע"ז אלא שלא נפסק הלכה כמותו, שמובן שזהו לחומרא [ואפשר גם לקולא במקום שיש עכ"פ חשש איזה שהוא], משא"כ בהנוגע להנחת תפילין, שבלא"ה הובא במג"א להניח שני חדשים לפני זה, ומובא בהיום יום שמנהגנו הוא להתחיל בשני חדשים קודם. ואפילו לפ"ד הרמ"א להתחיל להניח ביום הבר מצוה (שאין אנו נוהגים בזה כלל כנ"ל) עכ":פ כדאי להתחיל להניח חודש ויום א' לפני זה וכמובא בארחות חיים להרה"צ מספינקא סי' לז" עכ"ל.

ממכתב זה ברור, אשר:

א) הרבי אינו מקבל כלל את הוודאות של הרב נאה ז"ל ב'קונטרס השלחן' (עמ' כ, הערה יד) שיש פה טעות המעתיק, בכך שבשו"ע רבינו [אף שהעתיק בסי' נה סי"ג דין מי שנולד בל' מרחשוון ובשנת הי"ג מרחשוון חסר] לא העתיק כלל את דברי השו"ע שם: א) סו"ס ט: "ושנת העיבור בת י"ג חודש". ב) סעיף י' אודות שני נערים שנולדו זה בכ"ט אד"ר וזה בב' אד"ש בשנה מעוברת. ג) את דברי הרמ"א בסוף אותו סעיף, ש"הנולד באדר ונעשה בר מצוה בשנת העיבור - אינו נעשה בר מצוה עד אדר השני" (וכ' האחרונים שבזה בא לומר ששנת העיבור בת י"ג חודש גם למי שנולד באדר ולא רק בשאר החודשים).

ואדרבה לומד ומדייק ממה שאדה"ז לא כתב זאת בסי' נה (השאלה - באג"ק כד עמ' רצו. הצעות תשובה - בהתוועדויות תשמ"ו ח"ב עמ' 538 (מוגה, ואותו תוכן ב'הנחה בלתי מוגה' להלן עמ' 549), ומסקנתו שאדה"ז סמך על מה שיכתוב במהדורא בתרא.

[וזהו על-דרך דברי הרבי במענה הנדפס בשערי הל' ומנהג שם ס"ע רנא, לדייק ממה שהביא אדה"ז בסי' רסג ענינים מהמג"א שלפני ולאחרי עניין התחינות בהדלקת נרות, ודילג זאת, ע"כ. שדיוק זה אפשרי רק אם אנחנו בטוחים שבסימנים הקיימים - יש בידינו את כל מה שנכתב שם ע"י אדה"ז, ולא חסר כלום].

ב) אגב: המכתב הנ"ל נכתב לת"ח שמלמד בישיבת 'תורת אמת' של חב"ד (ראה בפנים), אבל לא מזדהה כ"חסיד", וכהאיחול של הרבי על הבן שיהיה "חסיד (בדוקא)", ולכן כנראה אין חוד הטענה של הרבי על כך שלא נהג כהוראת הריי"צ, אלא על הצד ההלכתי.

ג) [כיוון שאדה"ז לא פסק מאומה בנדון] הרבי כותב שהפסק שלא כהר"ש הלוי הוא רק "לחומרא", משא"כ בנוגע להנחת תפילין... ומסיים: "ואפילו להרמ"א [שמתחילים להניח רק ביום הגיעו למצוות] - כדאי להתחיל חודש ויום א' לפני זה וכמובא בארחות חיים". שם בסו"ס לז הביא משו"ת בית שלמה, שכדאי להחמיר כהר"ש הלוי, להניח תפילין החל מאדר-ראשון, ורק כדי שלא יורו הלכה כמותו, עושים זאת עוד יום א' קודם-לכן. האם כל הטענה של הרבי היא רק מדוע לא הניח יום אחד קודם-לכן? [לא מסתבר לומר שהרבי רומז בזה שלמנהגנו יש להתחיל חודשיים לפני כ"ה אד"ר, היינו בכ"ה טבת, כדי להחמיר שתהיה ההתחלה כדעת הר"ש הלוי, כי לכאורה אין זה שייך למכותב].

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא