בריש ב"ק "ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער". ופרש"י בד"ה השור והבור כו' "כסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה דפרשה ראשונה נאמרה בשור שניה בבור". עכ"ל.

וצ"ל למה הוסיף וכתב "דפרשה ראשונה נאמרה בשור שניה בבור" הרי לכאורה היה מספיק לכתוב "כסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה" והייתי יודע שפרשת הבור נכתבה לאחר פרשת השור? ואם יש חידוש במש"כ "דפרשה ראשונה נאמרה בשור שניה בבור" צ"ל למה חידוש זה הוא רק בשור ובור ולא במבעה והבער, דהרי רש"י אפי' לא רמז להם בהוספת "וכו'" וכיוצא בזה?

ויש לבאר זה ע"פ מש"כ בתוד"ה השור והבור דלמ"ד מבעה זה אדם למה כתיב "מבעה" קודם "הבער" (לפרש"י שסדרן במשנה כסדר שכתובים בתורה), הרי אדם כתיב בתורה בפרשת אמור "מכה בהמה ישלמנה" הרבה אחרי פרשת "הבער" שנכתבה בפ' משפטים? ומתרץ שכיון שפ' אמור רחוקה כ"כ, לא חש לשנותו כסדר שכתוב בתורה, ובכ"ז מקדים "המבעה" קודם "ההבער" כסדר לא הרי דסיפא שכתוב "ולא הרי המבעה" לפני "ולא כו' כהרי האש" ע"ש.

ומקשה המהר"ם דאם כבר לא משנה איפה "מבעה" נמצא כיון שרחוק כ"כ משאר הנזיקין והתנא כתבו קודם "הבער" כבסיפא, א"כ היה לתנא להקדים את "המבעה" קודם "הבור" כבסיפא דהוי מבעה קודם בור. ומתרץ "וי"ל משום דבין בור ובערה יש בלאו הכי הפסקה בפרשה שהפסיק ביניהם בפרשת "כי יגנוב איש שור או שה וגו'" לכך הפסיק ג"כ התנא ביניהם במבעה שהוא אדם למ"ד זה כדי לשנותו כסדר לא הרי דסיפא משום שאין לחוש כל כך הואיל ובלאו הכי בור ואש רחוקים ומופסקין זה מזה בפרשה אבל שור ובור כתובין בפרשה זה בצד זה בלי שום הפסק שנאן כסדר שהן כתובים ולא רצה להפסיק ביניהם וק"ל".

וי"ל שזהו מה שכתב רש"י "דפרשה ראשונה נאמרה בשור שניה בבור":

1) כי לפי"ז אינו שולל שהבער מסודר ע"פ סדר הכתובים דא"כ היה מוסיף תיבת "רק" בשור ובור.

2) לשיטת רש"י אפשר לשנות מבעה לפני הבער אע"פ שאינו כסדר הכתובים וכמ"ש בתוס' דהתנא נקט הסדר דסיפא. ולכן רש"י לא הוסיף שכן הוא גם בנוגע להבער אע"פ שהבער בא בהמשך לבור, מכיון שיש פרשה אחרת בין בור להבער וע"כ יכול התנא לשנות מבעה שלא בא בהמשך הפרשות בין בור להבער מכיון שיש פרשה אחרת כתובה ביניהם בתורה כי רק "ראשונה נאמרה בשור שניה בבור" אבל שלישית היא בענין אחר ולכן הפסיק כנ"ל.

3) מתרץ למה התנא לא הקדים מבעה לבור שג"כ כמו שמקדימו בסיפא "דפרשה ראשונה נאמרה בשור שניה בבור" ולא רצה להפסיק ביניהם רק בשלישית כו' וכמ"ש המהר"ם.