1) בא לבאר (לדעת ר"י בעל התוס'), שלר' מאיר דסבר עדי חתימה כרתי, החתימה היא בשליחות הבעל. לר' יהודה דסבר שכתיבה וחתימה צ"ל בתלוש, הכתיבה והחתימה הן בשליחות הבעל. ואילו לר' אלעזר דעדי מסירה כרתי, הכתיבה אינה בשליחות הבעל. וקיי"ל כר' אלעזר.

2) לומר שוכתב לה קאי על כתיבה ועל חתימה, אבל עדי מסירה כרתי.

3) תצא כד, ג.

4) ג, ב ד"ה כתב בכתב ידו (ידי הבעל) וד"ה ואם נשאת הולד כשר (לא פסיל אלא מדרבנן). פו, א במשנה ד"ה ואם ניסת (דכתב ידו כמאה עדים דמי).

5) ג, ב ד"ה שלשה (דכיון שהבעל עצמו כתב אין לך חתימה גדולה מזו).

6) סי' כה (דלא בעינן שליחות לר' מאיר בחתימה כמו לרבי אלעזר בכתיבה).

7) כב, ב ד"ה והא לאו: "דלא שייך למיפסל משום דלא בני כריתות נינהו במידי דלא בעי שליחות ולא לשם עדות, דבמידי דשליחות הוא דאמרינן לקמן כו', או חתימה לר' מאיר שהיא לשם עדות פריך כו', והא לאו בני כריתות נינהו" (הרי שחתימה לר' מאיר צ"ל בני כריתות מטעם עדות, ולא מטעם שליחות).

8) תוס' ד, א ד"ה דקיימא לן ("דרגיל ר"ת לומר דאפילו לר' מאיר בעי עדים בשעת נתינת הגט, דאין דבר שבערוה פחות משנים"), ורא"ש פ"ט סי' ז ("ואף לר' מאיר דאמר עדי חתימה כרתי לעולם אינה ניתרת לשוק אם לא שנמסר בפני עדים").

9) מז, א-ב ("והלכתא כר' אלעזר בגטין. ומהא נמי שמעינן דלא בעינן עדי מסירה היכא דאיכא עדי חתימה").

10) הל' גירושין פ"א הט"ז ("חתמו בו שנים ועבר ונתנו לה בינו לבינה, או שנמצאו עדי מסירה פסולין, הרי זה כשר").

11) פו, ב ד"ה רבי אלעזר אומר (שמביא דברי הרי"ף דלעיל, ודעת רבנו אפרים דלקמן החולק עליו, ומסיק כהרי"ף).

12) בס' מלחמות (מו, א) ובס' הזכות (מז, ב).

13) (מז, ב) ד"ה והיינו דקתני.

14) ומכ"ש לר' מאיר סגי בעדי חתימה, וא"כ ודאי בעינן שליחות, וכדלעיל.

15) הרז"ה בס' המאור (מו, א) מביא דברי רבנו אפרים, החולק על הרי"ף, וסברי דכי היכי דלר' מאיר לא סגי בלא עדי חתימה כך לר' אלעזר לא סגי בלא עדי מסירה.

16) אף שנתבאר לעיל שלדעתם א"צ שליחות לר' מאיר, מ"מ לשיטתם יש מקום לומר שצריך שליחות לר' מאיר.

17) כג, רע"ב ("אין העבד נעשה שליח לקבל גט לאשה מיד בעלה לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין").

18) ס"ק ה (ותוס' בסוגיא זו כתבו דשליחות ובני כריתות חד מלתא הוא).

19) כדלעיל, משמעות התוס', שגם לר' מאיר אין צריך שליחות בחתימה, אף דאמרינן (י, ב) שלר' מאיר נכרים פסולים דלאו בני כריתות נינהו.

20) שמכאן הוכיח הרא"ש (פ"ב סי' י): "והא דאמרינן בפ"ק (י, ב) כו' משמע דלרבי מאיר יש לפסול מטעם דלאו בני כריתה ואע"ג דלא בעינן שליחות לר' מאיר בחתימה".

21) כג, ב ד"ה תוספות בד"ה מה אתם.

22) י, ב ד"ה והא לאו.

23) מטעם שנתבאר לעיל, דהא דבעינן שליחות לעדי חתימה לר' מאיר, כיון דאינהו כרתי בשליחות הבעל, דהא הבעל הוא המגרש וכורת. משא"כ בכתיבה לר' אלעזר.

24) ב, ב (שמשם הוכיח התוס' בגיטין כב, ב ד"ה והא, שאין צריך שליחות בכתיבת הגט, רק לשמה).

25) גיטין פו, ב (וכבר נתבאר, שלר' אלעזר א"צ שליחות בכתיבת הגט).

26) כב, ב (שחש"ו שכתבו הגט וגדול עומד על גביהם כשר, אף דלאו בני שליחות נינהו, וכמבואר בתוס' שם ד"ה והא).

27) סז, א.

28) באומר אמרו לסופר שיכתוב ולעדים שיחתומו; אף שסתם משנה (עא, ב): "עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו" (והיינו כיון שמשנה זו קאי אליבא דרבי יהודה שצריך שליחות בכתיבה ובחתימה, ומילי לא מימסרי לשליח. ואילו אנן קיי"ל כר' אלעזר בגיטין, שא"צ שליחות בכתיבת הגט).