בגליון תתז עמוד 38 האריך הרמא"צ שי' ווייס בענין נישואי האבות שהי' בלא שראה את זיווגם, ולכאו' הוא נגד דברי הש"ס בקידושין ד' מא דאסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה, ומאריך בזה בטוב טעם ודעת, ומתרץ הא דיצחק קידש את רבקה בלי שיראנה עפי"ד הבית יוסף באהע"א סימן לד' על מש"כ הטור אבל אם אפשר לו לקדשה בעצמו אסור, וכ' הבית יוסף שם דהיכא דאי אפשר כגון שהוא במקום רחוק ממנה. וא"א לו לילך למקומה לראותה אז מותר, דל"א אסור לקדש וכו' אלא היכא דאפשר, וכיון דיצחק הי' עולה תמימה הי' אסור לו לצאת מארץ ישראל, והוה בגדר אי אפשר ולכן הי' מותר לקדשה בלי שיראנה, ע"כ דברי הכותב.

ובאתי להעיר שכדבריו חידש כבר בשו"ת אבני ציון חלק ג סימן נ אות ג, ומחדש שם עוד דידוע קושית הנודע ביהודה מהדו"ק אה"ע סי' סד - דאיך מועיל שליחות בקידושין הא הוה תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים, ובאחרונים כתבו לתרץ דכיון דפסקינן דהשליח מברך ברכת האירוסין, א"כ הוי השליח שליח בשכר משום דהברכה שוה עשרה זהובים, ולפי"ד הש"ך חו"מ סימן קה דבשליח בשכר מהני אפי' בתופס לבע"ח במקום שחב לאחרים, וע"ז מקשה הלא דאין מכירה אסור לקדש את האשה, והדרא קושיא לדוכתי' האיך קידש אליעזר בשליחות אברהם הלא לא ראה יצחק את רבקה, נמצא דהוי איסור ובאיסורין אינם מברכים כפסק הרמב"ם הל' ברכות פ"א הלכה יט, וא"כ כיון דאיכא איסור בקידושין ע"י שליח באין מכירה - שוב ליכא שכר ברכה כלל בהשליח ול"ה שליח בשכר, והדק"ל האיך מהני שליח בקידושין הא הוה תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים.

וע"ז מסיק דכיון אצל יצחק לא הי' האפשריות לראותה דהא הוה עולה והי' אסור לצאת חוץ לארץ, ובאופן כזה מותר ועיי"ש.

ובעצם הענין דהאבות לא קיימו דברי חז"ל אסור לאדם כו', עי' מש"כ בספר תורתך שעשועי (להאדמו"ר בעל פני מנחם מגור זצ"ל ירושלים - תש"ן) פרשת לך עמוד ד' שמאריך בזה.