בגליון הקודם [תתט - ע' 76, מדור 'שונות'] הביא הרב שמואל שי' הבר פירוש חדש בדברי דוד המלך "הלא זאת בת שבע בת אליעם" עפ"י דברי הגמ' (סנהדרין סט, ב) שבדורות הראשונים היו מולידים בקטנותם, ומביאה הגמ' הוכחה משנותיו של אחיתופל שהיו ל"ג שנה, והוא היה אביו של אליעם, שהיה אביה של בת שבע אם שלמה, ומכיון שאחיתופל מת בהיות שלמה בן שבע שנים - הרי שעפ"י חשבון כ"א מהם (אחיתופל אליעם ובת שבע) הולידו בהיותם בני שמונה (עיי"ש ברש"י ח' שנים וח' חדשים, ובתוס' שם).

ועפי"ז מוכיח שמכיון שבת שבע ילדה את שלמה בגיל שמונה שנים, הרי שראה אותה לראשונה בהיותה בת שבע, ולפי"ד זהו הפ"י בתיבת "בת שבע" - שאי"ז שמה, אלא זהו הגיל שלה, ועל שום זה נקראה בת שבע.

ויש להעיר:

א. בגמ' דוחה ראיה זו - שמא אחיתופל ואליעם ילדו בני תשע שנים, ובת שבע דאיתתא בריא היא ילדה בגיל שש. ומביאה הגמ' ראיה לזה - שהרי לבת שבע היה ולד מדוד לפני שלמה כמ"ש (ש"ב יב) "ויהי ביום השביעי וימת הילד וגו'", עיי"ש בכל הפרק, וזו ראיה שילדה את שלמה בגיל שש, והיינו אחר שמת הולד הראשון, וא"כ קשה לומר שראה אותה בגיל שבע.

ב. לפי מסקנת הסוגיא בסנהדרין (שמביאה הוכחה משנותיו של בצלאל כו') באמת דורות הראשונים הולידו בני ח', אזי באמת אפ"ל שראה אותה בגיל שבע - וילדה את שלמה בגיל שמונה - ואף שילדה לפני"ז וולד נוסף שמת, ואי"ז בסתירה, - דבשמואל שם ריש פרק יא איתא - "ויהי לתשובת השנה ... ויהי לעת ערב ... וישלח דוד ... ויאמר הלא זאת בת שבע גו'" ובמפרשים איתא שתשובת השנה פי' בימות החמה, והמשך הפסוקים משמע שהולד שמת, והמחילה לדוד על מעשה בת שבע הוא בסמוך להזמן שנתעברה בת שבע משלמה - עיין בזה ברשימות כ"ק אדמו"ר חוב' קכא ע' 15-18 שהיה זה ביוהכ"פ (ולפי"ז מוכיח הרבי לגבי הזמן שנולד שלמה אייר או תמוז).

וא"כ מתחלת ימות החמה עד תחלת תשרי נולד הולד, ואז היתה בגיל שבע, ואז ראה אותה לראשונה, ואח"כ בשנה לאחרי זה כשהיתה בת שמונה נולד שלמה, ואתי שפיר.

אמנם כ"ז הוא באם נלמד שהמסקנה שהולידו בני ח' הרי"ז כולל את בת שבע, אבל ב'רשימות' שם לומד כ"ק אדמו"ר שאחרי המסקנה, נשאר הסברא שבת שבע הולידה את שלמה בהיותה בת שש. וא"כ בודאי שאין הוכחה שהשם בת שבע קשור עם הגיל שלה כנ"ל.