בפסחים כד, ב בסופו "אמר אביי: הכל מודין בכלאי הכרם שלוקין עליהן, אפי' שלא כדרך הנאתן ... משום דלא כתיב בהו אכילה". ובהמשך מקשה הגמ' מאיסי בן יהודה שלומד שבב"ח אסור באכילה מהיקש מטריפה, ובהנאה מק"ו מתלת: מערלה (שלא נעבדה בו עבירה) ומחמץ בפסח (שהיתה לו שעת הכושר) ומכלאי הכרם (שלא ענוש כרת). ומקשה הגמ' שאם אכן כלאי הכרם לוקין עליהן שלא כדרך הנאתן, הרי יש בהם חומרא שאין בבב"ח, ולא ניתן ללמוד מק"ו מהם. ומת' שם שאכן גם בבב"ח שלא כתיב בהו אכילה, לוקין שלא כדרך הנאתן. ובהמשך מקשה בגמ' דלכאורה בכלאי הכרם יש חומרא נוספת שאין בבב"ח - שלכלאי הכרם לא הייתה שעת הכושר. עונה הגמ' שצ"ל שעיקרן נאסר ג"כ, ולעיקרן היתה שעת הכושר.

והנה בפנ"י כאן הקשה מדוע לא ניתן לתרץ על שאלת הגמ' מכלאי הכרם שלא היתה להם שעת הכושר - דערלה תוכיח, שהיתה לה שעת הכושר ואעפ"כ אסורה בהנאה. והלימוד לא יהיה אמנם בדרך ק"ו, אלא ב'חזר הדין'. ותי' הפנ"י שזו אכן כוונת הגמ' בהקושיא שם מדוע לא כותבים זאת בפירוש, שהלימוד הוא באופן של 'וחזר הדין'.

וה'ראש יוסף' הקשה ג"כ כנ"ל, ותי' ע"פ הגמ' בחולין שבלימוד ד'וחזר הדין' ניתן לפרוך את הלימוד ב'פירכא כל דהוא', ולכן הוזקקה הגמ' לתרץ תירוץ שיעמיד את הק"ו (וכך אכן מעיר ב'הגהות ברוך' על הפנ"י).

ובביאורם נ"ל: דהנה בחולין קטו, א הקשתה הגמ' את קושיית הפנ"י וה'ראש יוסף' ב'שלב' מוקדם יותר. דשם הקשתה הגמ' מדוע לא ניתן ללמוד ב'וחזר הדין' מערלה וחמץ יחדיו, שבמקום להגיד כלאי הכרם יוכיחו, היה נתן להוכיח מערלה וחזר הדין. ושם תי' בגמ' כמצוין ב'ראש יוסף' שעל וחזר הדין הייתה מספיקה פירכא כל דהוא, כמו הצד השוה שבהן שהן גידולי קרקע.

ואולי יש לומר שזו היא אכן כוונת הפנ"י בתשובתו, שמהא דהגמ' עצמה לא אמרה כך, משמע שיש דברים בגו, וכנראה שיש עדיפות בלימוד ק"ו על פני הלימוד של 'וחזר הדין'. דאי לא נימא כן יהיה קשה להפנ"י על ראשית הגמ' דערלה וחמץ, מדוע שם לא הקשתה הגמ' למה לא לומר ו'חזר הדין' (ואולי זוה כוונת ההגהות ברוך שמעיר עליו, מהגמ' בחולין).

ולכאורה י"ל דזהו הביאור ברש"י בד"ה כלאי הכרם יוכיחו: דרש"י מציין מיד לשאלת הגמ' בחולין, מדוע לא ניתן היה לומר ערלה תוכיח וחזר הדין, ומת' הגמ' שם. ואח"כ מציין רש"י לשאלת הגמ' בהמשך על כלאי הכרם שלא הייתה להם שעת הכושר וסותם. ולכאורה זו היא כוונתו - לבאר שגם על השאלה דלקמן יש לתרץ את תירוץ הגמ' בחולין, שהחסרון ב'וחזר הדין' הוא, שאומרים בו פירכא כל דהוא.