תלמיד ישיבת תות"ל המרכזית
הת' מנחם מענדל מרוזוב
בהדרן לש"ס (נדפס בהוספות לספה"ש תשמ"ח ח"ב), מביא כ"ק אדמו"ר פלוגתת ב"ש וב"ה בהרואה (זיבה) יום י"א, שב"ש מטמאין משכב ומושב בקרבן, וב"ה אומרים פטורים מן הקרבן.
ומבאר שטומאת זבה קטנה הוא שהוא התחלת זבה גדולה, ופלגותת ב"ש וב"ה הוא אם אזלינן בתר בכח או בתר בפועל, דב"ש סברי דכיון שיום י"א הוא מימי הזיבה, אז יש בה בכם שתהי' זבה גדולה, והחסרון הוא רק מצד הימים שלאחריו, נמצא כל החסרון הוא בהבפועל, משא"כ לב"ה הרי בפועל לא תוכל להיות זבה גדולה וא"כ אינה זבה קטנה.
ובסו"ב כותב וז"ל: "בנדו"ז הבכח הוא באופן שלעולם לא יבוא בפועל - [ו]עכצ"ל שבהרואה יום י"א יש חשיבות לה"בכח" מצד עצמו (ולא מצד האפשרות דהבפועל)".
ובשוה"ג להערה 89 כותב ז"ל: "מזה דס"ל לב"ש ד"אזלינן בתר בכח" ב"הרואה יום אחד עשר" (אף שלעולם לא יבוא לידי בפועל) אין ראי' שהמעלה ד"בכח" היא מצד עצמו - כי . . (ב) מה שה"בכח" לא יבוא לעולם לידי "בפועל" הוא מצד (דין) הימים שלאחריו, אבל מצד ה"בכח" גופא יכול הוא לבוא גם לידי בפועל, ככל ימי זיבה".
ולא הבנתי - הרי מעלת הבפועל הוא שהדבר נמצא בפועל. וחשבון זה שהחסרון שהדבר לא יהי' הוא לא בעצמו אלא מצד דבר צדדי הוא חשבון רק בעולם של בכח, שאם חשיבות הדבר הוא הכח - לא נוגע שמצד דבר צדדי לא יבוא בפועל. אבל אם מעלת הבכח הוא מצד האפשריות דבפועל - מה נוגע זה שלא יבוא בפועל הוא מצד דבר צדדי, הרי בפועל אין האפשריות לבוא בפועל.
(היינו שמזה משמע שאפשר להיות חשיבות בג' דברים. א. בכח מצ"ע. ב. זה שהדבר בפועל. ג. האפשריות לבפועל - אף שמצד סיבה צדדית לעולם לא יגיע לבפועל. ואיני מבין מה היא החשיבות של האפשריות לבפועל, אף שבפועל לעולם לא יהי').
ואבקש מקוראי הגיליון שיאירו עיני בזה.
Download PDF