בר"ה דף לד, א מקשה בגמ' מנלן דבר"ה צריך לתקוע ג' פעמים תר"ת, ומתרץ שג' פעמים נאמר בתורה "תרועה" בר"ה נאמר פעמיים תרועה "זכרון תרועה", "יום תרועה יהיה לכם" וביו"כ של יובל נאמר "והעברת שופר תרועה", ומנין ליתן את האמור של זה בזה, ת"ל שביעי שביעי לגז"ש.

והק' הפנ"י דלכאו' מהגז"ש הי' ללמוד שכמו שבר"ה יש פעמיים תרועה כך גם ביו"כ של יובל יהי' פעמיים תרועה, אבל מנין ללמוד שבכל אחד יהיה ג' תרועות ולא מצינו כך בשום ג"ש בש"ס?

ומתרץ שאולי לומדים זאת מהיקש, עיי"ש.

אבל הלשון בראשונים כאן הוא כמו שמפורש בגמ' כאן "שהקישא לא צריך" ולומדים רק מהג"ש, וא"כ צ"ע שאלת הפנ"י.

ואולי אפ"ל שאדה"ז בשו"ע סי' תקצ סעיף א' מתרץ שאלה זו בדרך אגב. דכותב שם "כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בר"ה תשע תר"ת תר"ת תר"ת לפי שג' פעמים תרועה נאמר בתורה ב' בר"ה וא' ביוה"כ של יובל ומפי השמועה למדו שהן למידין זה מזה ולכך הרי הוא כאילו כל הג' פעמים תרועה נאמרים בכל אחד מהן".

ז"א שאדה"ז לומד שהפי' בג"ש הוא לא רק שנותנים את הדינים שיש בכ"א לשני, אלא כאילו בפסוק הזה נכתב גם שם ובמילא מובן מדוע צריך לתקוע בר"ה ג' תרועות כי כאילו נכתבה המילה תרועה ג' פעמים בר"ה.