תלמיד בישיבה
בפסחים כב, ב: עד שבא ר"ע ודרש "את ה' אלקיך תירא" לרבות תלמידי חכמים (שיהא מורא רבך כמורא שמים - רש"י). ע"כ.
והנה באבות פ"ד הי"ב: "ר"א בן שמוע אומר כו' ומורא רבך כמורא שמים". וברע"ב ותויו"ט שם מביא מאדר"נ דלומד זאת ממ"ש "אדוני משה כלאם" (שיהא מורא רבך כו'). ובפי' מלאכת שלמה הביא בשם ספר הפרפראות ר"פ נצבים לפני הוי' אלוקיכם ראשיכם מקיש כו' לומר מורא רבך כו'.
כן בשאר מפרשים הביאו מקורות מפסוקים אחרים. וכולם לא הביאו מגמ' שלנו בפסחים.
ורק בהגר"א (עמ"ס אבות) מציין לגמ' שלנו בפסחים "עד שבא ר"ע ודרש את ה"א תירא כו'".
[ומסיים בגר"א: ועיין בתוס' שם. ואולי כוונתו לתוס' ב"ק דף מא, ב. כי בגמ' פסחים אין ע"ז בתוס'].
והנה באדר"נ ורע"ב ותוי"ט ושאר מפרשים לא הביאו גמ' מפורשת בפסחים דאת ה"א תירא לרבות ת"ח (שמזה יש ללמוד דמורא רבך כמורא שמים) רק הביאו מקורות חדשים. והלא טעמא בעי.
ואולי י"ל דהנה בכלל דברי הגמ' הם בנוגע לחיוב ודינא, ולא מילי דחסידותא בלבד. ובפרט הדין ד"את ה"א תירא לרבות ת"ח הוא מצות עשה ונמנה במנין המצות בבה"ג, ואפי' לפי הרמב"ם בסהמ"צ (תחילת שורש שני) שחולק על הבה"ג וכותב שם: כבר נשתבש זולתנו ולכן מנה יראת חכמים עם מצות עשה ואשר הביאו לזה לפי מה שיראה לי מאמר ר"ע את ה' אלוקיך תירא לרבות ת"ח" כו' עכ"ל, הנה בלב שמח שם (בד"ה אבל הבה"ג) מבאר בארוכה שגם לפי הרמב"ם הוה מ"ע אלא שאין ראוי למנותו במנין המצוות מכיון שאינו מפורש בתורה (ועד"ז משמע בפי' המג"א בסהמ"צ שם בתחילת דבריו).
ועיג"כ בכס"מ הל' ממרים פ"ו הט"ו )בנוגע לכבוד אשת אביו) שכ': "כיון דמאת מרבינן להו ככתובים מפורשים דמו כו'".
משא"כ מ"ש במס' אבות הוא מילי דחסידותא בלבד. עי' בלקו"ש חי"ז (ע' 343 וע' 347) שמביא את הגמ' ב"ק (ל, א) מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דאבות, ומציין ג"כ לרע"ב ריש מס' אבות (שם כ': "לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פירוש מצוה ממצות התורה כו' אלא כולה מוסרים ומדות כו'. ועד"ז בפיהמ"ש לרמב"ם בפתיחה למס' אבות ובמקומות רבים.
ומפורש הוא גם בתויו"ט כאן על משנה זו דיהא מורא רבך כמורא שמים שכ': "ונ"ל דכ"ז דרך דרש ואסמכתא בעלמא ומשנת חסידים הוא". [וע"ש בתויו"ט בהמשך דבריו וברמב"ם בהל' ממרים פ"ו שכ' דהאב אינו חייב לעמוד מפני בנו ת"ח, ומוכח דדברי המשנה כאן באבות אינם להלכה, דאם "מורא רבך כמורא שמים" צ"ל הדין דחייב לעמוד לפני ת"ח גם אם הוה בנו. ואפשר גם להרמב"ם כ"ה ע"פ הנהגת מילי דחסידותא].
וע"פ כל הנ"ל מובן שבמשנה באבות בא להוסיף דלכו"ע (גם לר"ש העמסוני בגמ' פסחים ושאר תנאים דלא ס"ל דרשת "את" לרבות) בכל זאת ממילי דחסידותא צ"ל מורא רבך כמורא שמים.
ועל כן לא ציינו המפרשים להגמ' פסחים דאת לרבות ת"ח, כי באבות בא להוסיף משנת חסידים ואליבא דכו"ע.
[והגר"א כנראה יש לו שיטה אחרת בזה ומקורו מדברי תוס' ואכמ"ל].
Download PDF