שבת ה, ב תוס' ד"ה 'אגוז', בסיום התוס' מוכיחים שהנחה ע"ג אדם שהולך לא שמיה הנחה, מהא דאמרי' בפרק המוציא, הוציא דיו וכו' וכתבן כשהוא מהלך חייב כתיבתם זו היא הנחתם, משמע דוקא כתבן וכו' אבל אם שפך לכלי אחר לא חשיב הנחה כיון שהוא מהלך, ע"כ מדברי התוס'. ומקשה ע"ז השפת אמת וז"ל: "וגם א"י באמת ליישב אם איתא להוכחה זו דבנותן הדיו לתוך הכלי כשמהלך לא חשיב הנחה א"כ למה אגוז בכלי יהי' ספק, דאם נאמר דהי' כן במשכן להצניע אגוז בכלי שאין כלי נח, א"כ כך לי כלי ביד המהלך או שצפה על המים וצ"ע". עכ"ל.

והנה לעיל מביא התוס' הוכחה כנ"ל דאגוז ע"ג מים אינו נחשב כמונח מהגמ' בפרק מי שהחשיך שנאמר שם דמניחו עליה (על החמור) כשהוא מהלך ונוטל ממנו כשהוא עומד, שלכאורה ראיית התוס' היא שמזה מוכח דהחפץ אינו נח על החמור, דאל"כ אמאי לא נחשב כעקירה וכו' ויהי' אסור.

ומקשה ע"ז השפ"א וז"ל: "לכאורה תמוה דגם אי חשוב הנחה מ"מ שם דלא עקר אלא ע"י עקירת הגוף, וכמו שאין עקירת החפץ חשוב עקירה עד שיעקרנה ממקום הנחתה כן עקירת הגוף לא חשיב עקירה עד שיעקרנו ממקום הנחתו. וכיון שנותנו עלי' כשהוא מהלך מה בכך דחשיב הנחת חפץ מ"מ עקירת הגוף מתוך ההילוך לאו עקירה היא." ז.א. גם אם נניח שכן חשוב מונח אם אדם שם דבר על אגוז בתוך המים, אבל מ"מ לא יחשב כעקירה אם מניח חפץ על בהמה כשהיא מהלכת, מפני שאין כאן עקירת גופו.

והנה י"ל (דלא רק דשאלת חכם חצי תשובה אלא שיש כאן תשובה שלימה) דחדא מיתרצתא בחברתא. תוס' רוצים להוכיח שא"א להחשיב האגוז כמונח ע"ג דבר שמונח על שולחן או על הקרקע, דאם הי' חשוב כמונח ממש אזי בטח יתחייב באגוז בכלי וכו'. ולכן אומרים התוס' שיש לנו כלל שרכוב כמהלך, ז.א. שאינו נח. ומביא ראיות גם מדיני שבת הן לגבי עקירה והן לגבי הנחה, שבאם הי' החפץ על החמור או הדיו בכלי מונחים ממש, אזי הי' צ"ל עקירה והנחה לא מצד עקירת והנחת גופו אלא מצד שעוקרים החפץ ממקומו, או שמניחים חפץ במקומו, שבטח לא משנה המצב של העוקר המניח. ודבר ברור שבאם אדם עוקר חפץ או מניח חפץ כשהוא מהלך שנקרא עקירה והנחה.

והנה מאחר שרואים שבשני המקרים אין כאן חיוב, מוכרח לומר שדבר המונח על אדם וכו' שהולך ודאי לא מקרי מונח, וא"כ התם בשני המקרים ברור שפטור מאחר שא"א לחייבו רק מטעם עקירת והנחת גופו, והלא הוא באמצע הילוך ופשוט.

משא"כ כאן באגוז שאין רוצים לחייבו מטעם הנחת גופו, שהרי עשה הנחה טובה, והשאלה היא רק אם חפץ שנמצא במצב כזה שאינו מונח 'בעצם', רק מונח ביחס לאגוז, האם זה נקרא דרך הנחתו או לא, ותו לא מידי, ופשוט.