מדות רעות וטובות

במאמרי אדה"ז הקצרים ע' קג כתוב: "והנה משרע"ה הי' בחי' גבוה למעלה שהוא בחי' דין מלשון ריב אך הוא תיקן הכל לטוב". ובנוסח השני של המאמר: "והנה משה הי' בחי' מדין לשון ריב אך הוא תיקן והפך הכל לטוב". ואם אינני טועה אומר כאן אדה"ז שמרע"ה הצטרך להפוך ולתקן המדות שלו, שמלכתחלה הי' של דין והצטרך לתקנו לטוב.

ולכאורה זה מזכיר בתוכנו את הנקודה שמביעה דברי התפארת ישראל לקידושין משנה י"ד יכין אות ע"ז: "שמצאתי כתוב דבר נחמד שכשהוציא משרע"ה את ישראל ממצרים ...התעורר מלך ערבי ...וישלח צייר…לצייר תמונת המנהיג הגדול הזה... ויביאהו [התמונה] לפני המלך ...וישיבו כל החכמים יחדיו אל המלך ואמרו אם נשפוט על פי ציור קלסתר פניו של האיש הזה המפורסם לגדול נאמר לאדונינו כי הוא רע מעללים בגאות וחמדת ממון...ויקצף המלך מאד ויאמר מה זה התעללו בי הלא בכל אלה שמעתי...בהיפך!... והמלך... נסע ברכבו ובפרשיו אל תוך מחנה ישראל ..וילך ויבא אל אהל איש האלקים ..ויען משה איש האלוקים ויאמר ...דע כי לולא הייתי בטבע באמת כפי מה ששמעת ממדותי לא טוב אנוכי מבול עץ יבש כי גם ממנו [לא] נמנעו וחשכו כל חסרונות האדם ...ואני בכח אמיץ התחזקתי ורדיתי וכבשתי אותם עד אשר קניתי לי לטבע שני ולכן בעבור זה יקרתי והתכבדתי בשמים ממעל ובארץ מתחת.."

והנה מלבד שיש לחקור מקור דבריו כי לכאורה אינם ממדרש, הרי הרבה (ראה הנספח לסוף ספר 'תשואות חן' מ'גאון א'. וראה בתורה שלימה לשמות ב אות ט"ו אחרי שמביא מאמרי חז"ל בגדלותו של משה מיד כשנולד שמעיר: "מכל המאמרים הנ"ל מבואר לא כמו שכתב בתפא"י ...אגדה זן אין לה שום מקור ואינה אלא משל בעלמא") צווחו על תוכן הדברים שח"ו לומר כך על משרע"ה וכו', אולם נקודה זו מופיעה כמעט ברוב ספרי חסידות הראשונים ובכמה מהם אף מביאים את הדבר בשם הבעש"ט (רוב הציונים דלהלן רשמם אמו"ר שליט"א בגליון הספר תשואת חן אשר לו). וקודם ארשום אלה שמביאים הדבר בשם הבעש"ט.

1) בדגל מחנה אפרים (פ' תשא בסופו) ע"ד ששמעתי מן אא"ז [הבעש"ט נ"ע] על הא דאמר (בכורות ה א) משה רבכם קוביוסטוס הוא גונב נפשות...ופי' הוא ז"ל כי משה רבינו נולד בבחי' שיהי' רשע גמור ויהי לו כל המדות רעות אך שהוא היפוך ושיבר כל המדות רעות והשתדל רק להכניס עצמו במדות טובות …ולכן הם לא הבינו ולא הסתכלו אל האמת וראו רק הבחי הרע שהי' בו..כנ"ל שהי נולד עם כל המדות רעות..". ומעניין, בענין להסתכל בפרצוף אם האדם יש לו מדות רעות או לאו מה שכותב בקטע שלאח"ז: "שנזכר בתיקונים מהות האדם ומעשהו הן טוב הן ביש ניכר בשרטוטין שלו שעל פניו ורגליו ..והנה כשנולד בוודאי הי' שרטוטין שלו מרמזים על בחי הרע שלו שנולד בזה…"

2) מעין זה מופיע בפרי הארץ (להרה"ק רבי מענדיל האראדקער נ"ע) בשם הבעש"ט בפרשת מטות מסעי במהדרה החד' ע' ק"א) "שמשרע"ה ע"ה גבר עליהם והכניע בעצמו כל הרע עד שהגיע להיות במדריגת דעת דקדושה כידוע ומאמר הבעש"ט שכל מה שהיה בבלעם הי' חושדין למשה רבינו ע"ה". אולם אין כאן להדיא ממש אותו המושג אך דמיון יש, אך לפני כן מביא את המושג הנידון ממש מ"ספרים"( פר' בלק ע צח) "כידוע מפי ספרים שמשה רבינו עליו השלם היה מוטבע בתכלית המדות רעות וכבש את מדותיו לתכלית הטוב האפשרי". ובמהדורה הנ"ל ציינו לדגל מחנה אפרים הנ"ל, אך צ"ע אם יתכן הדבר כי ה'דגל' נדפס רק בתקס"ג ואילו הרמ"מ הסתלק כבר בתקמ"ח, ואם שמעו מפיו מדוע כתוב "ספרים" ולא "שמעתי".

3) האור החיים הקדוש פר' ברכה עה"פ איש האלקים מבליע בפירושו נימה של רעיון זה "יש מקום לחשוב שהי' [משה] עניו בטבעו והי' בכולן מטבעו ולזה העידה התורה עליו שכל התעצמותו ותגברתו הרמוז בתיבת איש לצד האלקים הי' ירא, והוא אומרו איש אלקים". אך צ"ע אם מדובר ברעיון זה ממש.

4) בספר פורת יוסף (לבעל מחבר ספרי התולדות להרה"ק רי"י תלמיד מובהק להבעש"ט) פר' ויחי "דכתבו חכמי הפילוספיא דמשה רבינו ע"ה נולד בטבעו בכל מדות רעות רק ששינה הטבע ונודע כי שורש כל המדות הרעות הוא לב רע.."

5) בתשואת חן (להרה"ק רבי גדלי מליניץ תלמידו המובהק לרבי ארי' לייב המוכיח מפולנאה, שהי' מתלמידיו המובהקים והראשונים של הבעש"ט הק' וכן הי' (ר"ג) תלמידו של התולדות-הרב מפולנאה) מביא את הפירוש שמביא הדגמ"א בשם הבעש"ט, בשם רבו המוכיח (ותופעה זו שגורה בספרי החסידות הקדמונים.) בפר' ויגש: "וכמו ששמעתי מהרב המוכיח ז"ל פי' הפסוק הן בני ישראל לא שמעו אלי... שביאר שע"י שמשה נולד במזל טבעו שיושלם במדות רעות כדאיתא ברז"ל (בכורות ה' א) משה רבך קוביסטוס הי' והיפך טבעו לטובה". ומענין המשך פירושו: כי מה שאמרו רז"ל (ברכות) כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים זה דוקא במי שבטבעו ירא שמים .. כהוראת לשונם "שיש בו", ולא אמרו שהוא י"ש... ע"כ ירא [משה] לנפשו פן לא ישמעו אליו! פירוש מדהים.

וכדאי להביא מש"כ שם לעיל (פר' תולדות) "וזהו אמרם ז"ל שאמרו על משה רבינו הבקיאים בחכמת הפרצוף שצורתו הוא צורת גנב כי כך הי' דרך עבודתו". ומעניין שמביא הרעיון בשם "אמרם ז"ל". ברם ההסבר שם בשם התולדות (רי"י מפולנאה) הוא שונה מההסבר שאנו דנים עליו ויעו"ש ואכמ"ל.

6)בקדושת לוי (פר' תרומה ד"ה למה במנורה) "כי מכח יראתו ואהבתו [של משה] היו לומדים ישראל, כי נולד במדת רעות כמוזכר בספרים". וצ"ע לאיזה ספרים כוונתו, כי כבר ראה את הדגמנ"א בדפוס ואף הסכים עליו טרם הדפסתו, אך א"כ מדוע אינו מביאו בשם הבעש"ט?

7) ונסיים בדברי ה'אור פני משה' (להרה"צ וכו' רבי משה סופר סתם מפשעווארסק, והי' מתלמידי המגיד) פר' חקת בתחילתו, שמביא את דברי המסמך שמביא בתפארת ישראל בקיצור, בזה הלשון: "שמעתי אומרים דאי' בס' מעשה למלך...". וכאן מביא התוכן המבואר בתפא"י שציטטני כבר לעיל, ומסיים: "עד כאן שמעתי, הגם שיש לפקפק, שתשובה זו אשר השיב יראה מיעוט ענווה ואצל מרע"ה נאמר והאיש משה עניו מאד, מ"מ אאמין כי הי' צריך להשיב כזה בכדי שלא יתחלל על ידו ח"ו באמרם שמשה רבן של כל ישראל צורתו מוכחת כזו, לכך השיב האמת ודוק כי הוא דקדוק נכון". ועיי"ש בהמשך שמוכיח מן הפסוקים שכך הי' טבעו של משה. ומפליא ביותר: אין הפקפוק שלו על עצם המסמך כלל ועיקר וכן אין הוא נרתע כלל מהרעיון עצמו, להיפוך: הוא רואה בתשובת משה דוקא סתירה לענווה!