הרב י. ד. ק. שי' כותב בגליון תתצז (ע' 36) שמה שכתב אדה"ז באגה"ת שהסיבה מה שבל"ת "תשובה תולה ויוה"כ מכפר" הוא מפני הפגם, עיי"ש. והר' הנ"ל כותב ע"ז שהפגם והמרידה היינו הך, עי"ש.

אבל הקושיא היא מיני' ובי' אם זהו היינו הך, א"כ למה אדה"ז משנה הלשון?

ולע"ד אין זה היינו הך, כי 'מרידה' הכוונה מה שמחלל כבוד המלך בזה שעובר על דבריו, ולכן הלשון בזה – 'מחילה', והיינו שצריך למחול על כבודו שנתחלל בעברו על דבריו, אבל 'פגם' היינו מה שהאדם ע"י מעשיו פוגם למע', וצריך להעביר הלכלוך והפגם. ולכן אפשר לומר שבענין המחילה אין חילוק בין עשה ול"ת, כי זהו אותו הענין מחילה על חילול הכבוד, וזה נעשה מיד שעושה תשובה ומבקש מחילה, אבל לנקות הפגם זוהי עבודה מיוחדת.