בחסידות מוסבר ההבדל בין חודש ואלול ור"ה עשי"ת וכו' ע"פ משל של מלך בשדה. ונושא הכללי של המשל הוא, שיש זמן שהמלך בשדה, ואז רשאין ויכולין כל מי שרוצה לגשת אליו וכו', ואח"כ כשחוזר להיכל מלכותו יכולים ליכנס אליו רק המובחרים שבעם ויחידי סגולה.

ועד"ז הוא ההפרש בין חודש אלול ועשי"ת (החל מר"ה עד יוהכ"פ), דבחודש אלול "אז רשאין כל מי שירצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות כו' - היינו כיון שהארת י"ג מדות דא"א נפתחים אז ונמשכים למטה במל' דאצי' שהוא מקור דבי"ע. אמנם י"ג מדות הנמשכים ומתגלים ביוהכ"פ, היינו שהמל' עולה עד הכתר ומקבלת הארת י"ג ת"ד דא"א כמו שהן במקומן שהוא למעלה מעלה ממה שירדו למטה בזו"נ (ועוד זאת שאז מאיר גם כן פנימי' י"ג ת"ד דא"א מה שאינם נמשכים ומתפשטים למטה כלל), וע"ז הוא ענין המשל להקבלת פני המלך בהיכלו ממש שאין נכנסים כ"א ברשות ואף גם זאת דוקא המובחרים שבעם, היינו מי שהכין לבו בתחלה בתשובה מעומקא דליבא" (אוה"ת ראה ע' תתח).

וצ"ב, איך זה (שהגילוי לכולם הוא דוקא בחודש אלול ולא בעשי"ת) מתאים עם המבואר עה"פ דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, שדרשו רז"ל שקאי על עשי"ת, וכדאיתא בגמ' "כאן ביחיד" שבזמן זה נחשב לרבים, ואז ישנו הענין דקירוב המאור אל הניצוץ, ומבואר בזה בהמשך תרס"ו וז"ל (עמ' סו): והרי כללות ההתעוררות וההמשכה אל האלוקות בזמן ההוא דר"ה ועשי"ת, אין זה מצד ההרגש שמרגיש את העילוי דאלקות (והראי' שהרי זהו בכל אדם בזמן ההוא גם באנשים פשוטים שאינם שייכים לענין הרגש העילוי כו') אלא זהו רק מפני שאז הוא בחי' קירוב המאור אל הניצוץ, ולזאת כל הנשמות נמשכות ממילא אל אלקות כו'. ובסה"מ תרפ"ז איתא (ס"ע לז): דאז [ר"ה ועשי"ת] חשף הוי' את זרועו קדשו והוא התגלות המאור ובמילא הוא קירוב אל הניצוץ, וכנראה במוחש בכל אחד ואחד שבזמנים אלו הוא בקירוב יותר.

והיינו שמצד קירוב המאור אל הניצוץ במשך עשי"ת א) המלך מתקרב לכל אחד במקום שכל אחד ואחד נמצא. ב) הקירוב הוא לכל הנשמות "גם באנשים פשוטים", לא רק אלו – המובחרים שבעם ויחידי סגולה - שהכינו לבם בתחילה בתשובה מעומקא דליבא.

ואולי י"ל הביאור בזה עפ"י דברי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בשיחת ש"פ ראה תשכ"ז (י"ל לש"פ ראה תש"ע): "וי"ל, שכל בני ישראל נמצאים אז במעמד ומצב של "יחדי סגולה" - מצד בחינת היחידה שבנפש, ולכן נמצאים הם ביחד עם הקב"ה בהיכל מלכותו, באופן ש"ישראל ומלכא בלחודוהי".