*איתא בתורה אור דף צ"ה ד"ה 'חייב אדם לבסומי בפוריא': "וכך הנה גם למעלה הרי אין כל השגות של הנשמות שוים ויש בהם מדרגות ומעלות אין קץ וכמארז"ל שכל צדיק נכוה מחופתו של חברו (ולכן מי שדי לו בפרק א' שחרית ופרק א' ערבית שדי לו במשל לערך ההשגה של שרש נשמתו) והיינו דוקא כשאי אפשר לו לעסק כו' שזו הוראה שדי לו בזה...".

עיין בספר 'חסידות מבוארת' שמבאר דברי אדמוה"ז: "זה גופא שאדם נמצא במצב שאי אפשר לו לעסק בתורה הרי זה הוראה ששרש נשמתו הוא ממדריגה נמוכה יותר שאינה שייכת להשגות נעלות יותר מזיו השכינה ולפיכך די לו בלימוד מועט כדי שיוכל לקבל ולהנות ממדריגות זיו השכינה כפי יכולת ושורש נשמתו". ובשוה"ג מס' 25 מביא עוד אפשרות, והיא מהגהת הצמח צדק: "וכיון שא"א לו ועוסק כל מה שאפשר לו, ישלים לו הקב"ה לבוש ומשל להשיג על ידו מה שצריך להשיג".

ועיין שם שמביא דברי רבינו זי"ע לקו"ש חכ"א פ' ויקהל (ע' 248) שיש לומר בשני אופנים הסיבה מדוע אי אפשר לו לעסוק בתורה: אם הסיבה היא מצד טירדתו בהשגת פרנסתו, הרי זו הוראה שנשמתו ממדריגה נמוכה שהשגתו קטנה ומצומצמת ואין צריך יותר מפרק אחד שחרית כו'. אבל אם טרדתו היא בעניני צדקה ובפרט בצרכי ציבור אזי ישלים לו הקב"ה . . מה שמגיע לו ושצריך להשיג בהשגת התורה.

ובסוף הער' 25 (של חסידות מבוארת) כותב: "ולהעיר שבהגהת הצמח צדק בס' תקע"א (וכן באור התורה) מוסיף עוד אופן או שנשמתו מבחנת שעיקר ורוב עסקו צ"ל במצות מעשיות שבהן ועל ידן ישיג...", היינו שיכול להשיג גם ע"י קיום המצות, עיין שם.

וצ"ע מדוע אדמו"ר הזקן, הצ"צ, ורבינו זי"ע אינם מביאין עוד אפשרויות, וכלקמן:

בקו"א לספר התניא קדישא 'ולהבין פרטי ההלכות' דף קס, א. כותב אדמו"ר הזקן: "ובזה יובן חיוב כל נר"ן להשלים כל התרי"ג במחדו"מ שהן פרטי ההלכות וצריכות לבוא בגילגול להשלים התורה בפרדס כדי לברר כל הבירורין הנוגעת להם מכל הרפ"ח שהיא קומת אדם שלמה...".

מדבריו משמע שכל איש צריך לבא בגלגול כדי להשלים התורה בפרדס. וא"כ, אם אדם נמצא במצב שאי אפשר לו לעסוק בתורה, לכאורה יש לו האפשרות שאולי כבר למד הרבה בגלגולים אחרים שלפני חייו בעלמא הדין, ובגלגול זה הוא צריך בעיקר להשלים הלבושים של מעשה.

וצ"ע מדוע אפשרות זו לא הובאה בדברי רבותינו נשיאנו.