בד"ה אני לדודי תשל"ב סה"מ מלוקט ח"ג עמ' רסז מביא הענין שהכתר "אוכם הוא קדם עילות העלות", ומבאר דפירוש אוכם הוא שהכתר הוא בביטול, ובמוסגר מוסיף: "כמו מראה השחור שאינו גבוה נגד מראה הלבן".

והנה מקור הדברים הוא (כנסמן בהערות) בלקוטי תורה בלק סט, א, ושם הלשון: "...כמו המראה השחור שאינה נגבהת לעולם נגד המראה הלבן, כן הכתר הוא אוכם, שהוא בבחי' ביטול ואין בו הגבהה נגד נהורא חיורא...". [ואגב יש להעיר, שמאמר זה שבלקו"ת שם שהוא ביאור ד"ה מי מנה, נדפס בסה"מ תקס"ג ח"ב עמ' תריג, מהנחת אדמו"ר האמצעי והנחת הר"מ בן אדה"ז, וקטע זה בענין שזה שהכתר הוא אוכם קדם עילת העילות הוא ענין הביטול, ליתא התם. וקצת פלא בדבר, שהרי קטע זה שבלקו"ת מהנחת מהרי"ל מובא שם בשם הרב המגיד, ולכאורה אין לומר שהיא הוספת הצ"צ שהרי הלשון הוא "ומורי המגיד נ"ע"].

והנה לכאורה צ"ב מהו הפירוש בזה שהמראה השחור אינו גבוה ממראה הלבן, ולמאי נפק"מ כאן ענין מראה השחור ומראה הלבן, והלא דבר פשוט הוא שהחושך נדחה ומתבטל מפני האור, כמאמר מעט אור דוחה הרבה חושך, וא"כ כשאומרים שאור הכתר הוא "חשוך" כנגד עילת העילות, הדבר מובן מעצמו ואין צורך לדוגמאות על זה ממראה שחור ומראה לבן.

ועוד העירני חכם א', דלכאורה מפורש להיפך בפירוש רש"י פ' תזריע יג, ג: "כל מראה לבן עמוק הוא כמראה חמה עמוקה מן הצל". וכן שם יג, כ: "מראה שפל – מתוך לבנוניתו הוא נראה שפל ועמוק, כמראה חמה עמוקה מן הצל", ועד כדי כך שכשכתוב "ועמוק אין מראה מן העור" (יג, ד) כתב רש"י "לא ידעתי פירושו" (וכפי שמפרש השפתי חכמים והמזרחי שם, שכוונת רש"י היא שלכאורה לא ייתכן מראה בהרת שאינה עמוקה מן העור, "דהא כל מראה חמה עמוקה מן הצל").

ואולי יש מקום לומר, ש"מראה" כאן הוא במשמעות אור, שהרי על כתר נאמר שהוא אור צח אור מצוחצח אור קדמון, ואעפ"כ אוכם הוא קדם עילות העילות, ולכן אי אפשר לומר שזהו חושך ממש, אלא שזהו כמו אור חשוך. ולפי זה הרי זה שייך לענין "נהורא אוכמא ונהורא חיורא" (עיין המ"מ לזה בס' הערכים חב"ד כרך ג' בתחילתו), שהאור השחור הוא קרוב יותר אל הפתילה והאור הלבן הוא רחוק יותר, היינו שהאור השחור הוא לעולם נמוך מן האור הלבן. ועצ"ב.