בגליון הקודם [תתכד] כתב הר"נ גרינוואלד שי', עמש"כ בתניא קו"א ע' קנו שידיעת ההשתלשלות היא מצוה רמה ועולה על כולנה כו' דהמקור לזה הוא מס' אור נערב להרמ"ק.

והנה בספר שומר אמונים להר"י אירבאס (ויכוח ראשון כז - לח) יש דיון בהכרח לימוד פנימיות התורה, ומביא ממדרש שוחר טוב "אמר ר' ישמעאל בא וראה כמה קשה יום הדין כו' הקב"ה אומר לו הואיל ונתעסקת בתלמוד, צפית במרכבה, צפית בשיעור קומה". ועוד מביא מספר הזהר שיר השירים (ד' ח"י) "חכמתא דאצטריך ליה לבר נש למנדע ולאסתכלא ברזא דמאריה, וחד למנדע ליה לגופיה כו' כל מאן דאזיל לההוא עלמא בלא ידיעה, אפי' אית לי' עובדין טבין סגיאין, מספקין ליה מכל תרעין דההוא עלמא". ועי"ש שמאריך בהענין שאין האדם יכול להשתלב כ"א ע"י ידיעת חכמה הזאת שזה חלק ממצות ידיעת ה'.

[הספר שומר אמונים מובא בדא"ח בדרך מצותיך, מצות פו"ר ושרש מצות התפילה פל"ד. ומחבר הספר קיבל מתלמידי תל' האריז"ל. ולשונות המדרש והזהר הנ"ל יכולים להיות מקורות לדברי אדמו"ר הזקן].