בספר "החקירה" לכ"ק הצ"צ (דף נ, א), כותב הצ"צ, בענין ריבוי המופתים, אפילו בדורות האחרונים "כמו המגיד להב"י (ונבואת הילד) דבר הפלא".

ענין "נבואת הילד" - זהו קונטרס קטן, ופתיחתו היא - "נבואת הילד, משנת תל"ב לחורבן בית שני", שם הילד נחמן קטופא.

החיד"א בשם הגדולים, מערכת ספרים ערך "נבואת הילד", כתב, שרבינו אברהם הלוי חיברו, ובסדר הדורות שנת ד"א רמ"ה כתב, שהיה בזמן רבנן סבוראי.

הקונטרס, נדפס לרוב, בסוף ספר הקבלה "נגיד ומצווה" לרבינו יעקב צמח, שהיה מתלמידי האריז"ל. אף שקונטרס זה אינו שייך להספר הנ"ל. ובדפוס ליוורנו תקנב נדפס על כמה עמודים "נגיד ומצווה".

וצריך להבין, למה הצ"צ כתב דוקא תי' "ונבואת הילד" בסוגרים, וכן, למה מזכירו אחר המגיד להבית יוסף. האם הוא מרמז משהו?

מפורסמים הם ה"עיין'ס" מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק, לאחד שני דברים רחוקים, ולאחדם. ולהראות, שיש רעיון אחד שמחברם ומקשרם.

ה'עולם' חושבים שדרך זו - למצוא נקודה משותפת, הוא חידוש מהגאון הראגצ'ובי. אבל באמת, הצמח צדק הקדים בענין זה, ומקשר מאמרי רז"ל, מדרשים וזהר, שנאמרו ע"פ אחד, ומוצא הקשר ביניהם.

בדרך כלל, הצמח צדק מתחיל את רוב רשימותיו, מציטוט המראה מקומות על הפסוק, מספר "תולדות אהרן" (הדפים מזהר ומדרשים שהוא מציין, הם שונים מהדפוסים שלנו. בדרך כלל, הוא מציין לדפוס אמשטרדם. הצמח צדק ברוב הפעמים משנה הדפים, לרוב לפי דפוסים שהיו נפוצים בימיו, הזהר הוא לפי הדפים שלנו, וכן המדרש הוא לפי הפרקים וכו').

לאחרונה, מצאתי דבר פלא. בספר החקירה דף עט, א, הנדפס מגוכתי"ק הצ"צ (וכ"ה באונ"ת נ"ך כרך א), ע"פ ותשאני רוח ואשמע . . ברוך כבוד ה'. מביא הצ"צ, מה שנרשם בספר תולדות אהרן (שבדרך כלל, מציין ל"זהר גדול" שנדפס בקרימונה, ושם, הדפים שונים מדפי הזהר, שמובאים בכתבי האריז"ל - שהאריז"ל השתמש בזהר קטן דפוס מנטובה, ואחריו נמשכו כל בעלי הקבלה לציין לזהר הנ"ל).

והנה בספר תולדות אהרן, מציין לפסוק הנ"ל: "זח"א ע' קפה", היינו לפי דפי זהר גדול. הצמח צדק בסעי' א', כשמעתיק לשון הזהר, מציין, שהזהר הנ"ל הוא "זח"א פ' נח דנ"ח בשם ספר הבהיר".

אבל, כשמעיינים בזהר הנפוצים בדף "נח" הנה - א) הוא בפ' בראשית; ב) שם לא נמצא מהענין הנ"ל.