משפיע בישיבה
בגליון תתצ (ע' 37) מקשה הרב וואלבערג שי' על מ"ש בתניא שרשע וטוב לו הוא לעומת צדיק ורע לו, והוא מקשה ע"ז, איך יכולים לדמות ה"טוב" של הרשע וטוב לו, לה"רע" של צדיק ורע לו, שהרי הצדיק ורע לו אינו מרגיש הנה"ב שלו כלל רק שלא נהפך לטוב, ולכן אומרים ש"ע"כ נשאר איזה שמץ אהבה ותענוג לשם", משא"כ רשע וטוב לו, הטוב שבו הוא בגלוי שהרי הוא מקיים מצוות בגלל הטוב שבו. עי"ש.
ולבאר זה צריכים להקדים בענין השם בינוני, שלכאו' למה הוא נקרא "בינוני" והרי הנה"ב אינו גובר בו לעולם, והנה"א גובר בו תמיד?
אלא שהביאור בזה הוא כמו שאומר בתניא פי"ב "אינו יכול להוציא תאוותו מכח אל הפועל, כי המוח שליט על הלב בתולדתו" והיינו שבעצם כחות הנה"א והנה"ב אצל הבינוני הם בשוה, אלא מצד "כי המוח שליט על הלב בתולדתו וטבע יצירתו" לכן אינו יכול להוציא תאוותו מכח אל הפועל", או כמו שאומר בסוף פי"ב "רק שלזה מועיל הרשימו במוחין ויראת ד' ואהבתו המסותרת בחלל הימני להתגבר ולשלוט על הרע הזה המתאווה תאווה שלא להיות לו שליטה וממשלה בעיר". או כמו שאומר בפי"ג "והלכה כדברי המכריע הוא הקב"ה העוזרו להיצר טוב". (ועי' בלקוטי ביאורים ושיעורים בספר התניא, ביאור כ"ק אדמו"ר למה צריכים אלו ג' הענינים).
ולכן ברשע וטוב לו גם כשיש לו נפילה רק לפרקים ורק בלבוש א', הרי מכאן הראי' שהנה"ב אצלו חזק יותר מהנה"א (כי אם לא הי' כן, הרי הי' עוזר לו הטבע של מוח שליט על הלב, או הרשימו מהתפלה, או העזר מלמעלה) ולכן נק' רשע וטוב לו, שהטוב בטל להרע, וזהו כמו בצדיק ורע לו, שהרע בטל להטוב, שבזה יש ג"כ רבבות מדרי' כמ"ש בתניא פ"י.
וגם בענין השאלה השני' למה אומרים רשעים יצה"ר שופטן, שהרי ברשע וטוב לו גם היצ"ט שופטן ע"ש.
וזה ג"כ יכולים לבאר בהקדים שגם בבינוני אינו מובן למה אומר "בינונים זו"ז שופטן" והרי אינו דומה האופן שהיצ"ט שופטן, להאופן שהיצה"ר שופטן, כי היצ"ט לא רק ששופטן אלא גם מושל עליו, והיצה"ר רק שופטן, ואין לו ממשלה אלא הביאור שזה שהיצה"ר אינו מושל עליו ורק היצ"ט, הוא מצד המכריע הוא הקב"ה העוזרו. וא"כ מצד עצמם הם שוים בהכח שלהם, וכנ"ל.
ועפי"ז יכולים לבאר גם בענין קושיא הנ"ל, כי מאחר שהרשע וטוב לו, הלא היצה"ר לפעמים גובר, א"כ מזה ראי' שהיצה"ר הוא יותר חזק, כי אם היו שניהם שוים, הרי אז הי' היצ"ט תמיד גובר, מצד המכריע, וכנ"ל.
ולכן אומרים יצה"ר שופטן, ולא זו"ז שופטן כי אינו דומה הכח של היצה"ר לכח היצ"ט כי הוא יותר חזק, ולכן הוא עיקר השופט.