ידוע מ"ש בסידור שער הק"ש (עה, סע"ד ואילך) בענין קושיית ה'עץ חיים' מדוע לא נברא העולם קודם, ותירוץ הרב המגיד שהזמן עצמו הוא נברא וכו'.

וכבר הובא בכ"מ שבשאר ההנחות מאותו מאמר אדה"ז (משנת תקס"ו) לא הובא פרט זה בשם הרב המגיד. ועוד הובא כבר, שבס' החקירה להצ"צ בהוספות (קיב, א) כתב שתירוץ זה הוא כעין תירוץ הרס"ג באמונות ודיעות שלו, ושהרס"ג לא ניחא לי' בתירוץ זה משום שהיה יכול לברוא את הזמן עצמו קודם, ולכן הוסיף עוד תירוץ, ש"מדרך בעל בחירה לפעול בעת שירצה", עיי"ש.

והעירני חכם אחד ממ"ש בכתר שם טוב סי' שמח (עמ' רטו בהוצאה החדשה):

דיש לתרץ הקושיא שהקשו כל הראשונים, וז"ל: "למה לא ברא הקב"ה את העולם קודם ה' אלפים שנה, דהרי פעולה טובה מהעדר, ולמה נשתנה רצונו מלא רוצה אל רוצה בעת שברא לבד לא קודם, דהרי אינו ית' בעל שינויים.

והתירוץ על זה, דהוא ית' אינו דומה לפועל בשר ודם, שהחכמה שיש לו עתה לא היה לו מקודם, אלא חכמתו היא קניינית, וגם הוא בעל חסרון. משל למה הדבר דומה, דמפני דצריך מקום לדור, ע"כ כשקנה חכמה לבנות לו בית תיכף בונה לעצמו בית. אבל הוא ית' חכמתו עצמית לא קניינית, וגם אינו בעל חסרון, ויש לומר דהרצון לברוא העולם, לא נתחדש לו זה הרצון בעת בריאתו העולם, אלא כמו שהוא קדמון כן היה רצונו, ומקדמת דנא היה ברצונו לברוא העולם בעת שברא אותו, לא קודם לכן, ואח"כ כשברא העולם נברא בעתו ובזמנו כמו שהיה ברצונו הקדום לברוא אותו בעת הזאת דוקא, א"כ לא היה שינוי רצון". ועיי"ש בהמשך הענין.

ויש להעיר עוד, שבהערות הרי"ע שוחט כתב, שלא מצא מקור לתורה זו שבכש"ט בספרי תורת הבעש"ט (אבל מביא מקורות קדומים בקבלה וכו' לקושיא הנ"ל).

ולכאורה תירוץ זה הוא רק על הפרט דשינוי רצון, אבל בקושיא כפי שהיא מנוסחת כאן יש ב' פרטים: פעולה טובה מהעדר, ושינוי רצון. ועל פרט זה דפעולה טובה מהעדר יש להבין האם הוא חל גם על הקב"ה.

ולא באתי אלא להעיר.