רמב"ם הלכות אבל פי"ג הי"ב: "כל מי שאינו מתאבל כמו שציוו חכמים, הרי זה אכזרי, אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה".

וכבר הארכתי במ"א (פרדס חב"ד גליון ט' עמ' 127-134) בביאור דברי הרמב"ם והשינויים בינו ובין השו"ע בנידון זה.

ולאחר זמן מצאתי שבאנציקלופדי' תלמודית ערך אבלות הע' 372 ציינו (במהדורות החדשות; בראשונות ליתא) כדלהלן: "ועי' בהגר"א ע"פ (איכה ג לט) מה יתאונן וגו'". [הערה זו כתובה ברמז ואינה בהירה די': אין בביאור הגר"א על מגילת איכה התייחסות לפסוק זה - אלא] הכוונה, שבביאור הגר"א ליו"ד שצ"ד ציין בס"ק ד: "אלא יפחד כו' - כמ"ש מה יתאונן כו'".

והיינו שהגר"א ס"ל שהרמב"ם למד דין זה מהפסוק(ים) "מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו" - ומיד בסמיכות לזה: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'".

לפי דברי הגר"א אלו, אפשר אולי לבאר קצת מדוע הרמב"ם פותח בציווי הישיר האישי: "כל מי . . בתשובה", ורק אח"כ מביא "מת אחד מן החבורה תדאג כל החבורה", שזהו בהתאם לשני הפסוקים באיכה: הראשון מדבר בלשון יחיד - "אדם חי גבר על חטאיו", והשני בלשון כללי - "נחפשה . . ונחקורה ונשובה כו'".

מאידך צע"ק, הרי הגר"א כתב זאת על השו"ע, ובשו"ע הובא בסדר הפוך - כמו שהארכתי כבר בפרדס חב"ד הנ"ל.

עוד יש להעיר: ידועה השקו"ט ('יד מלאכי' כללי הדל"ת סי' קמד. 'שדי חמד' הוצאת קה"ת כרך ט' [מהדורת אה"ק כרך ב' עמ' 132-133]. 'כללי הפוסקים' סט"ז אות נ' ד"ה דרשות), האם אפשר לדרוש וללמוד הלכות מפסוקים לאחרי חתימת התלמוד. והנה מהגר"א כאן, הרדב"ז הובא בשד"ח שם, דעת אדה"ז (כדהובא בלקו"ש חי"ז עמ' 269 הע' 24) שאכן אפשר כן, לדרוש ולהפוך כו'. וכן משמע גם מדברי כ"ק אדמו"ר (לקו"ש חכ"ט עמ' 344 הע' 172 - כללי רמב"ם פרק עשירי כלל ז; וראה גם שיחות קודש תשל"ח כרך א' עמ' 51-5, נעתק במבוא ל'מקדש מלך' כרך ג' עמ' יא-יב והערות 18-20) שהרמב"ם למד פרטים שונים והלכות מלשונות הפסוקים בתנ"ך.

והנה מה שלא מצינו שיביאו הפוסקים המקור שציינו הגר"א, אולי י"ל - כי פסוק זה: א) לא נאמר כל כך בלשון ציווי ישיר ומפורש, אלא ברוח סיפור דברים "מה יתאונן גבר וגו'". ב) ועיקר, בכלל לא מופיע בקשר עם היפך החיים.

- ובזה עדיפות להפסוק "והחי יתן אל לבו", שמופיע בהמשך לתחילת הפסוק "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה". והגר"א י"ל סבור הוא, דמ"מ ההדגש "מה יתאונן גבר חי כו'", הוא כתיקון ובשייכות למצב דהיפך החיים כו'.

וכסניף עכ"פ, יש מקום לציינו במהדורה הבאה דספר מראי מקומות ליד החזקה (הוצאת קה"ת).