בענין השתמשות במי בושם ("פערפיום") בשבת ויו"ט דעת קצת האחרונים שלא שייך הולדת ריח באוכל או באנשים וכן נקט השמירת שבת כהלכתו בספרו פרק יג סעיף לה אבל רבינו בקו"א סי' תקיא כותב שדעת האחרונים שאיסור הולדת ריח שייך באוכלין (וכמו כן שייך איסור זה בגוף האדם) וע"כ כותב רבינו בסעיף ז ששלא כדין עושין במקצת מקומות שנותנין שמן להריח לתוך המים כיון שהן מתכוונין להוליד ריח חדש בידיהם.

וע"כ פשוט שדעת רבינו שאסור להשים "פערפיום" על הגוף בשבת ויו"ט.

אבל מאידך גיסא יש קולא בדברי רבינו שלא מצינו בשאר נושאי כלי השו"ע, דהנה הרמ"א (בסי' תקיא סעיף ד) כותב "אסור לסחף כוס מבושם על הבגדים משום דמוליד ריח" והוא מהגמרא ביצה כג. "רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו סחופי כסא אשיראי ביומא טבא אסור מ"ט משום דקמוליד ריחא, ומ"ש ממוללו ומריח בו וקוטמו ומריח בו התם ריחא מיהא איתא ואסופי הוא דקא מוסיף ריחא הכא אולודי הוא דקמוליד ריחא" ע"כ.

עיין במ"א ס"ק יא ואסור לסחוף "ואע"ג דמותר למלול עשבים כמ"ש סי' שכב סעיף ה דהתם ריחא מיהא איתא ואסופי הוא דקא מוסיף ואין להביא ראיה מכאן דבגד שמריח כבר מותר ליתן עליו בשמים שמריח יותר דשאני התם דהריח הוא שם רק שמוסיפו במלילתו שיצא הריח משא"כ בבגד דמ"מ מוסיף ריח חדש", וכוותיה נקט המ"ב. ולכאורה לא מצינו מי שחולק על המ"א לבד רבינו שכותב בפשטות "אבל אם הוא מתכוון לכך (להולדת ריח בבגד) אסור ואם כבר היה מונח מין בושם זה על בגד זה בענין שכבר נכנס ריח הבושם בהבגד מותר להניח עליו ביו"ט עוד ממין בושם זה כדי להוסיף ריח בושם זה בבגד אבל אסור להניח עליו מין בושם אחר שהרי הוא מוליד ריח חדש בבגד בי"ט...". ע"כ.

וא"כ דעת רבינו שלא כהמ"א ורבינו מקיל וסובר שמותר להוסיף מי בושם אם כבר נמצא בושם זה על הבגד או על גופו.

והנראה להביא ראיה לדברי רבינו מרש"י כג. ד"ה דקמוליד ריחא "שנכנס בחרס שלא היה בו ריח ואסור מדרבנן כו'". וא"כ מדברי רש"י מוכח שכל האיסור הוא דוקא במקום שלא היה בו ריח מעיקרא.

ועוד נראה לומר שרבינו סובר שהחילוק שהמ"א עושה בין סחופי ריח בבגד למולל מלילות הוא חילוק דחוקה מכיון שכשהאדם מולל מלילות הוא מוליד ריח חדש על ידי המלילה ולא הוה כמו פתיחת קופסא של מי בושם שעל ידי פתיחת הקופסא יוצא הריח שכבר נמצא בהקופסא. וע"כ סובר רבינו שאין מקום להחילוק של המ"א.

המורם מזה שדעת רבינו שאסור להשתמש במי בושם בשבת ויו"ט אבל אם יש כבר מי בושם על האדם או על הבגד מערב יו"ט מותר להוסיף בושם זה ביו"ט או בשבת.

וכל זה אינו ענין למי בושם שמשימין בפה כדי להסיר ריח הפה כיון שאין כוונתו להוליד ריח חדש אלא כדי להסיר ריח הפה.