במקום שאין מנין רק עם אנשים ע"ה ועולי רוסיה וכדומה, דאין התפללו מעולם, ואין יודעים כלום מסדר התפילה, וצריך להראות להם סדר התפילה בכל קטע וקטע, האם רשאים להפסיק להראות ולהסביר להם בקיצור סדר התפילה הבאה (ומצוי בבתי חב"ד בשכונות חדשות).

ונראה, דאין בכך הפסק, דהוי צורך התפילה, וכמ"ש בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' מט): "שאלת, מה שנוהגין בארץ הזאת בליל ראש חודש, שמכריז שליח ציבור בין קדיש לתפילת ערבית ראש חודש, הודיענו אם יש בו משום הפסקה וראוי למחות או לא.

"תשובה: אין ראוי למחות ובדין הוא, דכל דבר שצריך לתפילה אין בו משום הפסק, וכדאמרינן בברכת הלחם (ברכות מ, ב) טול ברוך אינו הפסק, וכל שכן זה שהוא צורך התפילה ממש שלא יטעו ולא יזכירו המאורע בתפילה, וכל שכן בתפילת ערבית שהוא רשות, ופוק חזי מה עמא דבר, וכן נוהגין בכל מקום ולא מיחה אדם בדבר". עכ"ל.

וכ"כ ב'דרכי משה' או"ח סי' קיא סק"ב, דשיטת הרשב"א שאף בתפילת שחרית מותר להכריז דהוי צורך התפילה, עיי"ש. ונהי דלהלכה נקטינן כמ"ש בשו"ע סי' רלו ס"ב דדווקא במעריב שרי, דתפילת ערבית רשות, מ"מ מדינא שרי, וכמ"ש המג"א שם.

וא"כ בנדו"ד, דהוי צורך תפילה, שאין יודעים כלל סדר התפילה, ואיכא שאלה בכלל אם יכולים לצרפם למנין, שאין יודעים כלל מהות התפילה שמו"ע, לכן אם שדעת סידור הרב שאין להכריז יעלה ויבוא אפי' בערבית משום חשש הפסק, מ"מ מודה דבשעת הדחק כדהכא יש לסמוך על הרשב"א והשו"ע שצורך התפילה אין בו הפסק, וכ"ש בנדו"ד שאין לך שעת הדחק וצורך גדול מזה לחנכם לידע סדר התפילה כיצד להתפלל. כנלע"ד.