שליח כ"ק אדמו"ר - איטקא, נ.י.
בגליון תתקלז (עמ' 59) הביא הרב ח.ר. שי' מחלוקת בין גדולי חכמי המוסר, ה"ה החפץ חיים ז"ל ור' ישראל סלנטר ז"ל, אם אחד דיבר לשון הרע על חבירו ואין חבירו יודע מזה, האם חייב לומר לו שדיבר עליו לה"ר ולבקש ממנו שימחול לו, או עדיף שלא לגלות לו כלל שדיבר עליו כדי שלא לצערו.
ולכאורה יש להוכיח מהרמב"ם שיבקש מחבירו שימחול לו, שהרמב"ם בהל' תשובה (פ"ד ה"ג) מונה חמשה דברים ש"העושה אותן א"א שישוב תשובה גמורה, לפי שהן עוונות שבין אדם לחבירו, ואינו יודע חבירו שחטא לו, כדי שיחזיר לו או שישאל ממנו שימחול לו". ואם נאמר שמי שדיבר לה"ר על חבירו אסור לו לגלות לו שדיבר עליו ולבקש שימחול לו, הי' לו להרמב"ם למנות ששה דברים, שהרי גם במקרה זה אינו יכול לשוב בתשובה גמורה.
ודוחק לומר שהרמב"ם מונה רק דברים שא"א במציאות לבקש מחילה מזה שחטא לו, משא"כ במקרה הנ"ל אפשר במציאות לגלות לחבירו ולבקש ממנו שימחול לו, אף שהוא מנוע מפני האיסור.