בגליון א' ח' העיר הר"ר לוי ראסקין דומ"צ דקהילת ליובאוויטש בלונדון (בסעיף ב), שהטעם של נ"ס ונ"ס בבור ע"ג בור, לאו דוקא היא מכ"ק מוהרש"ב, וכותב ואולי יתכן שהם מהר"י לנדא, ומביא שם טעמים אחרים שבדא מליבי'. ולפלא אצלי שכותב כך, היות ובתחילת הרשימה של הר"י לנדא כותב שמה שכתוב בהרשימה הוא מכ"ק מוהרש"ב.

וז"ל בהתחלת הרשימה: "רצון קדשו של כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע הי' שיעשו מקוה ע"ג מקוה".

וגם כותב שהאדמו"ר נ"ע רצה בור ע"ג בור משום הטעם של נ"ס ונ"ס, וז"ל בסעיף א:

"כ"ק נבג"מ הכריע לעשות את מקוה מי הגשמים למטה מחשש "נתן סאה ונטל סאה" לחוש לדעת הראב"ד, וכשהיא מלמטה רחוק הדבר שיתערבו, מצד שינוי מדת החום שבמים".

וכשרוצה [הגר"י לנדא] להגיד שהוא הי' מעורב בהענין כותב את זה מפורש, כמו שכותב בסעיף ד' על הענין של נקב טפח על טפח.

וז"ל בסעיף ד: "ע"ז דנתי אז בפני כ"ק ובזכרוני נשאר שכ"ק רבי' הסכים לדברי אבל כפי הרשום אצלי שבכל זאת למעשה נשאר כמו קודם שהיו ממלאים עד שמי הגשמים היו עולים על הרצפה".

ואם צריכים עוד ראיות, כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב הרבה שנים לפני שהותו ברוסטוב, כשבנו מחדש את מקוה בליובאוויטש בשנת תרס"ז, חשש לענין נ"ס ונ"ס להראב"ד והרמב"ם, אע"פ שהי' מקוה ע"ג מעיין (היות שהמקוה הי' לו דין של מקוה ולא מעיין היות שנבנה עם תיבה (קופסה) בהמעיין, ע"פ תקנת כ"ק אדה"ז, כמו שכותב אדה"ז בתיקוני מקוה שלו, וז"ל של אדה"ז: "אלא שאין למים אלו אלא דין מקוה כשר ולא דין מעין". ועיין האריכות בכ"ז בספר תיקוני מקוואות להר"ר שד"ב לעווין שי' עמ' ל', ובהערות בשוה"ג).

וע"ז דן כ"ק הרש"ב באג"ק באריכות גדולה מאד אל הר"ר דוד יעקבסאהן מו"צ דליובאוויטש, בכמה מכתבים באג"ק ח"א עמ' שעב-פא.

ומפני קוצר היריעה א"א להעתיק אותם כאן וכאו"א יכול לפתוח האג"ק ונית' ספר ונחזה ועם הקוראים הסליחה.

ולאחר האריכות בזה מכ"ק הרש"ב א"א לומר שכל הענין של נ"ס ונ"ס הוא רק המצאה של הר"ר י' לנדא.

וכיהודה ועוד לקרא, הרה"ג הרה"ח הר"ר זלמן שמעון דווארקין ע"ה כותב שכ"ק הרש"ב בנה בור ע"ג בור בשביל נ"ס ונ"ס, וז"ל בקובץ רז"ש עמ' 51:

"יכול אני להעיד שאני ראיתי המקוה שנבנה בבית כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע . . באמרו שכל העצות שהמציאו האחרונים בכדי לצאת דעת הראב"ד ז"ל בענין נתן סאה ונטל סאה לא יצאו י"ח כלל, כ"א בדרך זו דוקא דמקוה ע"ג מקוה".

וגם הר"ר שד"ב שי' לעווין (ספרן ראשי דספריית כ"ק נשי"ד ועורך של המהדורה החדשה של שו"ע אדה"ז ועוד) בספרו הנפלא "תיקוני מקוואות" יש פרק (שישי) מיוחד על הענין של נ"ס ונ"ס, ובתחלת הפרק כותב שהטעם העיקרי של בור ע"ג בור הוא חשש של נ"ס ונ"ס, וז"ל ע' סג:

"הטעם העקרי (המובא בדברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בתשובותיו וברשימת הגר"י לנדא), להעדפת ה"מקוה על גבי מקוה", הוא לחוש לדעת הראב"ד הפוסל בנתן סאה ונטל סאה".