בקובץ העבר (ע' 68) כתב הרב צ. ה. נ. שי' כמה ענינים בנוגע לכתובה ומהם גם בנוגע לתיבת מנאי - האם לכתבו או לא, וכתב שבכתובה שכתב הרב דוורקין ז"ל כתוב 'מינאי'.

בזמן שכתבתי כתובות (מהם על קלף ומהם על נייר) הי' קודם שידעתי משיטתו הקדושה דכ"ק אדמו"ר ובכלל העתקתי הנוסח מס' 'קיצור נחלת שבעה' ושם הובא 'מנאי'.

ובנוסח כתובה זו השתמשו גם הרב משה פיינשטיין ז"ל, והרב י. י. פיקרסקי ז"ל, וכן הרב ליברמן ז"ל ויבלח"ט הרב הענדל שליט"א. ולא פיקפקו בנוסח כתובה זו.

עוד בנוגע לכתובות שכתבתי: נהגתי שלא לכתוב שום תוארי כבוד קודם השם כמו הגאון, הרב, רב וכו' ורק קודם כתיבת שם אבי הכלה כתבתי ר' ולא יותר. פעם אחת בעת קבלת פנים שבו סידר הרב משה פיינשטיין הכתובה (וכן סידר קידושין) שאל אם הסופר נמצא בין המסובים. קראו לי לגשת אליו ושאל ממני על שלא כתבתי רב... ועניתי שכן הוא שיטת המהר"ם מינץ לכתוב ר' רק אצל אבי הכלה ולכן נהגתי כמותו, והוא אמר לי שידוע לי שיטה הנ"ל אבל האם אפשר לעשות החתן - שהוא בן תורה וכו' חאטש א קליינע ר'? וכמובן הוספתי כהוראתו.

כתבתי כתובה שבו סידר הרב הענדל שליט"א ולא אמר על תיבת מנאי כנ"ל אבל אמר לי שמה שכתבתי תיבת כטופסי דשטרי זה טעות (הנדפס בקיצור נחלת שבעה) וצ"ל כטופסא.

בנוסח 'הכל' או 'והכל' ראיתי כמה מנהגים, וכן בענין תיבת 'קים' יש שכותבים 'קיים' עם שני יודיין. ואם 'הכל שריר וקים' על שורה בפני עצמו גם בזה ראיתי שינויי מנהגים (בכתובות שכתבתי, כתבתי קים והכל שריר וקים על שורה אחת)

בע' 70 בהקובץ הנ"ל באות ב' כותב: "...נדפס, בטעות, "בחיים ובתר חיים ולא כלשון הרגיל בשטרי הכתובה בחיי ובתר חיי (וכמובן שטעות זו...)".

בזה הנני שואל מאיפה יצא הדבר לדבר כן שטעות הוא כי גם בזה יש מנהגים שונים והם שראיתי בעצמי.

1) בחיי ובמותי.

2) בחיי ובמותא.

3) בין בחיים בין במות.

4) בחיי ולאחר חיי.

וכן יש פרטים שונים בנוסח הכתובת ואין לתוארם בשם טעות?

ועל ענין לכתוב הכתובה בכתב אשורית כותב הרב הנ"ל חילוק בין הזמנות (לחתונה וכו') ולכתובה כי ההזמנות נזרקים והכתובה נשמרת.

בזה הנני מעתיק לשון הזהב של כ"ק אדמו"ר (נדפס באגרות ק"ו חי"א דף שמח):

"הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם אפילו בספרי הלכה ואגדה...".

מזה נראה ששיטת כ"ק אדמו"ר הוא שלא להשתמש בכתב אשורי אפילו במקום משומר (כמו בספר), ולכן נראה שלפי כ"ק אדמו"ר אין לכתוב כתובה בכתב זה.

סיפר לי מו"ר הסופר הפרטי לכ"ק אדמו"ר הרב א. צ. ז. שי' צירקינד שלחתונת אחיו היו ההזמנות נדפסות בכתב אשורי והורה כ"ק אדמו"ר לקרוא ההזמנות בחזרה ולקברם!

מזה נראה דבר תמוה ביותר עכשיו אנו זוכים לאגר"ק מרבותינו נשיאנו ומכ"ק אדמו"ר בראשנו ועלינו לדעת מהו שיטת אדמו"ר על ענינים הנוגעים להוראה בפועל, ואיך נדפסים כתב אשורית ע"י המוסדות כמו צא"ח (בצא"ח ליסט) וכו'.

ותמי' עוד יותר דלכאו' סופר סתם עליו לדעת לא רק האגרות קודש הנוגע אליו אבל צריך הוא לדעת שולח ערוך הלכות סת"ם. ועל דף השו"ע הלכות ס"ת כתוב שאין לעשות פירסומת על הסחורה שלו בכתב אשורית.