זמן הדלקת נרות חנוכה מפורש בברייתא שבגמרא שבת (כא, ב): 'מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק' (ובמסכת סופרים פרק כ תניא: מצות הדלקתו משתשקע החמה). וכוונת הברייתא כפשוטה שזמן הדלקת נרות חנוכה הוא בשקיעת החמה.

והנה בטור אורח חיים סימן תערב כתב: 'מצותהמסוףשקיעת החמה', וכתב הבית יוסף (קרוב לסוף הסימן, בסוף קטע המתחיל: ואהא דתניא מצותה משתשקע החמה): 'ונראה שדקדק רבינו לכתוב מסוף שקיעת החמה, משום דתחילת שקיעת החמה עדיין היום גדול, כמו שכתבו התוספות בפרק במה מדליקין', ודברי הבית יוסף ברורים שסוף שקיעת החמה היינו שלשת רבעי מיל קודם צאת הכוכבים כמפורש בפרק במה מדליקין (שבת לד, ב).

אבל הב"ח כתב (על דברי הטור 'מצותה מסוף שקיעת החמה'): 'וכן כתב במרדכי הארוך: פירוש סוף שקיעה היינו צאת הכוכבים דשרגא בטיהרא מאי אהני, וכן הא דקאמר: כל תענית שלא שקעה עליו החמה לא שמיה תענית היינו צאת הכוכבים ומתחלת שקיעה עד צאת הכוכבים ארבע מילין, כך פר"י. וכן כתב בהגהות מרדכי שלנו'.

ולשון הגהות מרדכי מסכת שבת פרק במה מדליקין (סימן תנה): '[מצותה] משתשקע החמה. פירוש מסוף שקיעת החמה דהיינו צאת הכוכבים - דשרגא בטיהרא לא מהני, וכן הא דאמרינן: כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית היינו נמי צאת הכוכבים; ומתחלת שקיעתה עד צאת הכוכבים הוי מהלך ארבע מילין. והא דאמרינן בזבחים (נו, א): דם נפסל בשקיעת החמה - היינו מתחילת השקיעה, לכל הפחות מדרבנן כדפרישית. מתוספות הרב רבינו חזקיה' (והוא מתוספות רבינו

חזקיה ממגדנבורג דודו של רבינו אליעזר מטוך).

ובשולחן ערוך אורח חיים סימן תערב כתב: 'אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה', וכתב המגן אברהם שם ס"ק א: 'סוף שקיעתה. היינו צאת הכוכבים כמו שנתבאר סימן תקס"ב (ב"ח)'.

וממשיך הב"ח: 'ונראה דפירוש זה הוא לשיטת רבינו תם דשקיעת החמה היא קודמת למשתשקע כמו שנתבאר לעיל ב[הלכות שבת] סימן רסא', עיין שם בארוכה.

ולפי זה ברור שלשיטת אדמו"ר הזקן בסדר הכנסת שבת ש'משתשקע החמה' אין הכוונה לצאת הכוכבים אלא לשקיעה האמיתית של החמה (שהוא סילוק וביאת האור מראשי ההרים הגבוהים), שבארץ ישראל הוא בכמו ד' חלקי ששיים משעה (שקורין מינוטין) אחר סילוק וביאת האור מראשי האילנות וגגים הגבוהים; גם הדלקת נרות חנוכה זמנה בשקיעת החמה האמיתית (שכנ"ל בארץ ישראל הוא בכמו ד' מינוטין אחר השקיעה הנראית), ולא בצאת הכוכבים.

ובזה מובן בפשטות מה שכתוב בספר המנהגים חב"ד ע' 70 לגבי זמן הדלקת נר חנוכה - 'מדליקים בין מנחה למעריב'. כי זמן מנחה הוא קודם שקיעת החמה, וזמן מעריב הוא בצאת הכוכבים, וזמן הדלקת נרות חנוכה הוא עם שקיעת החמה - שהוא בארץ ישראל בימים השוים כשליש שעה קודם צאת הכוכבים (כמו שכתב הרמב"ם בהלכות תרומות פרק ז הלכה ב והסמ"ג בהלכות תרומה, ונתבאר בארוכה בסדר הכנסת שבת לאדמו"ר הזקן).

ולפי זה לא קשה מעיקרא שאלת הרב ש. ב. בגליון א'ח' ע' 70 מהא דלגבי זמן בדיקת חמץ כתב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות פסח סימן תלא סעיף ח: 'אם יש עשרה שמתפללים ערבית בזמנו דהיינו צאת הכוכבים, יתפללו מיד בצאת הכוכבים ואח"כ ילכו לבתיהם לבדוק החמץ, שאם ילכו לבדוק קודם תפלת ערבית יהיה טורח לקבצם אח"כ להתפלל בעשרה ותתבטל מצות תפילת הציבור לגמרי מחמת הקדמת הבדיקה, אבל אם יתפללו בעשרה קודם הבדיקה לא תתבטל מצות הבדיקה לגמרי', וכן בהיום היום (נעתק בספר המנהגים חב"ד ע' 37) כתב: 'בדיקת חמץ אחר תפלת ערבית'; וא"כ מדוע לא חששו לכך גם בזמן הדלקת נר חנוכה ותקנו להדליק לאחר תפילת ערבית כדי שלא יהא טורח לקבץ את המנין שוב לתפילת ערבית לאחר הדלקת נרות חנוכה.

דשאני בדיקת חמץ שזמנה היא בצאת הכוכבים לדעת אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו הלכות פסח סימן תלא, שהוא הזמן דתפלת ערבית, ונשאלת השאלה איזה מהם להקדים; התם כתב אדמו"ר הזקן ש'אם יש עשרה שמתפללים ערבית בזמנו דהיינו צאת הכוכבים, יתפללו מיד בצאת הכוכבים ואח"כ ילכו לבתיהם לבדוק החמץ, שאם ילכו לבדוק קודם תפלת ערבית יהיה טורח לקבצם אח"כ להתפלל בעשרה ותתבטל מצות תפילת הציבור לגמרי מחמת הקדמת הבדיקה, אבל אם יתפללו בעשרה קודם הבדיקה לא תתבטל מצות הבדיקה לגמרי' כנ"ל. אבל בנרות חנוכה שזמנה בשקיעת החמה שקודם לצאת הכוכבים - מהיכי תיתי לאחר הדלקת הנרות מזמנה בשקיעת החמה עבור חשש אודות מצוה שזמנה בצאת הכוכבים!