ראש ישיבת מתיבתא ליובאוויטש ד'לונדון
בהמשך במה שדנו לאחרונה לפענח הר"ת "לד"ה" בשו"ע אדה"ז סי' לב ס"ה, וז"ל: "ותקון מועיל אף בתו"מ אף בנגיעות אות באות בענין שנפסלו לדברי הכל כמ"ש".
והקשו ע"ז, דלכאו' אין הוא פסול לדברי הכל, דהא יש שיטות דכשר בכמה נגיעות באותיות כמובא לעיל בסעי' בשם הרד"ך וכו', וכמו"כ יש כמה וכמה נגיעות דאסור לגרר משום ח"ת ושינוי צורת האות, וא"א לומר דתקון מועיל, ומשום זה (ועוד) מפענח הר"ת "דעת המחמירים".
מה שיותר מעניין הוא דמקורו של אדה"ז לדין זה, הוא דברי המחבר וגם המג"א והט"ז, ומביא דבריהם כל אחד כלשונו מה שמוסיף על חבירו. אמנם הלשון "בענין שנפסלו לד"ה" הוא לשונו הטהור של אדה"ז, ומשום מה צריכים הוספה זו?
מצד שני, לפענח הר"ת מ"לדברי הכל" ל"לדעת המחמירים" הוא גם דבר שאינו רגיל.
לאחר כל האריכות, עוד לא הבנתי למה לא יכולים ללמוד ולפרש כפשוטו "לדברי הכל", וכוונת אדה"ז הוא: דבסעי' זה מדבר רק אודות החיוב של הקפת גויל, ואם חסר הקפ"ג פסול, והגם דנגיעה בסוף אות גדולה תלוי' בפלוגתא בין הרשב"א והרא"ש (דהרשב"א מכשיר בלי גירור והרא"ש פוסל בלי גירור, וכדי לחשוש לדעת הרא"ש פוסק אדה"ז כהמג"א דיש להחמיר). אמנם בנגיעה למעלה בתחילת אות או אמצעית, שפסול הוא לדברי הכל - היינו כל אלו שמביא הב"י בסי' הנ"ל, דאין שום מ"ד הסובר דנגיעה בתחילת אות (של שעת כתיבה) כשר, כולם מודים דיש כאן פסול בה"כתיבה תמה" היינו חסרון בהקפת גויל.
והאם יכולים לגרר הנגיעה, הר"ז תלוי בהשיטות: הרשב"א והסמ"ק סוברים דאסור משום ח"ת, והרא"ש מתיר. אמנם לפני הגירור, הפסול כאן הוא משום חסרון בהכתיבה תמה כאמור, ובזה אין פלוגתא בדבר.
וה"דברי הכל" לא חל עמ"ש מקודם "ותקון מועיל", אלא על מה שכתב "בנגיעות אות באות שנפסלו", היינו במה שפוסק (כהרא"ש) דתיקון מועיל הוא אפי' על הנגיעות שנפסלו לד"ה משום חסרון בהקפת גויל (ולא על הפסולים של שינוי צורת האות וכדו', דבסעי' ה' מדבר אדה"ז רק אודות הפסול של חסר הקפ"ג, ובסוף מדבר רק בתקון המועיל להפסול של חסר הקפ"ג), שהוא נגיעות אות באות למעלה באמצע הכתיבה (או אפי' בסוף באות רגילה שאינה "גדולה").
ומסיים אדה"ז "כמ"ש"; דהיינו באם נוגע התקון בהדין של "חק תוכות" (כשיטת הסמ"ק והרשב"א), הוא כמו שיתבאר אח"כ בסעי' כח (דפוסק כהרא"ש ולא כשאר השיטות). בנוגע אם יש כאן חשש של "שלא כסדרן" - הוא בסעי' ל' דאין כאן, וכן אם משנה צורת האות הדין הוא בסעי' כה – כז.
ולסיכום: בסעי' ה' מדובר רק בנוגע להדין של הקפת גויל, ושיכולים לתקן הפסול ע"י גירור. ובקשר להדין של שינוי צורת האות, או אם ע"י התקון יש כאן הפסול של ח"ת, זהו כמ"ש כל אחד על מקומו.